אל תיתנו להם רובים – הבדלי גרסאות

'''אל תתנו להם רובים''' הוא [[שיר]] [[פציפיזם|פציפיסטי]] שחיבר [[נתן אלתרמן]] הצעיר בשנת [[1934]] (הוא היה אז בן 24) ופורסם לראשונה בחוברת "[[טורים]]" ב-[[27 ביולי]] 1934{{כ}}.{{הערה|[http://www.mymilim.info/milim-old/milim/M-1-SHIRA/Alterman/rovim-b.htm על "אל תתנו להם רובים"] באתר "מילים"].}}. השיר מושפע מחוויות [[מלחמת העולם הראשונה]] ובפרט [[לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה|לוחמת הגז במלחמה]]. לימים שינה אלתרמן את טעמו והתייחס לשיר כיצירה בוסרית ואף התנגד למסר הפציפיסטי שבו. לפיכך לא נכלל השיר באף קובץ שיצא בחיי המשורר, ונדפס מתוך מחברותיו רק ב-[[1984]] במסגרת הקובץ "שיריו הראשונים של אלתרמן" ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. במהלך ההתנגדות ל[[הסכמי אוסלו]] שימש שם השיר ככותרת ל[[סטיקר]] שביקש להתריע בפני ההיתר שניתן על ידי ממשלת [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלת יצחק רבין]] לאספקת [[נשק]] ל[[פלסטינים]].{{הערה|1=[http://www.beilin.org.il/lexicon/lexicon_main.asp?topic_id=2&sub_topic_id=106 הא"ב הפוליטי של יוסי ביילין], באתר של [[יוסי ביילין]].}}.

לדברי [[אלישע פורת]], האירוע שהשפיע על אלתרמן לכתיבת השיר היה הדיווח על מותו של אחרון נפגעי התקפות הגז ב[[פריז]] (או ידיעה דומה כגון הידיעה ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" על אודות גורלם של נפגעי הגז המתעוורים ויוצאים מדעתם גם 16 שנים לאחר המלחמה{{הערה|{{דבר||קרבנות מלחמה מתעוורים לאחר 16 שנה|1934/11/27|00205||}}.}}). השיר השתלב במגמה הפציפיסטית בכתיבה העברית, אותהשאותה הוביל [[אברהם שלונסקי]] והיו שותפים לה משוררים נוספים כ[[רפאל אליעז]], [[לאה גולדברג]] ו[[אלכסנדר פן]], שפירסםשפרסם ביולי 1935 את שירו "[[נגד! (פואמה)|נגד!]]".

בשנת [[1929]] פרסם [[אביגדור המאירי]] את ספרו "[[השגעון הגדול]]", וב-[[1932]] פרסם את המשכו "[[בגיהנום של מטה]]" על חוויותיו במלחמה.

המילים "אל תתנו להם רובים", המהוות את כותרת השיר, מופיעות רק בשורה האחרונה: "שְׁנֵי בָּנִים לִי. שְׁנַיִם... / אֲהַבְתִּים מְאוֹד. לִבּוֹתֵיהֶם טוֹבִים. / אַךְ בְּבוֹא הַיּוֹם... לְמַעַן הַשָּׁמַיִם, / אַל תִּתְּנוּ לָהֶם רוֹבִים!".

השיר התקבל בקרב בני הנוער וב[[תנועת נוער|תנועות הנוער]],{{הערה|{{דבר|ברכה|הלזה ייקרא נשף "משמרת ההסתדרות"|1934/12/27|00300||}}.}}, אך לא ההנהגה ואף לא אלתרמן עצמו בשנים שלאחר כתיבת השיר קיבלוהו. לדברי האתר "[[זמרשת]]", השיר הולחן על ידי [[סטפן וולפה]] והושר רק במסגרת תנועות הנוער. הוא הוקלט לראשונה בשנת [[2000]] ומאז הוקלט מספר פעמים. בשנת [[1991]] הולחן השיר מחדש והוקלט על ידי [[דויד ברוזה]] עבור אלבומו "נשיקה גנובה". בשנת [[2008]] הקליט גרסה נוספת לשיר, עבור התקליט "לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי".{{הערה|[http://www.shatil.org.il/activity/special/1215680937 לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי].}}.

במסגרת ההתנגדות להסכמי אוסלו הופץ סטיקר עם הכיתוב "אל תתנו להם רובים", שמחה נגד אספקת נשק לפלסטינים והפך לססמה נגד כל העברת נשק לפלסטינים.{{הערה|למשל {{ynet|אפרת וייס|מועצת יש"ע: "אל תתנו להם רובים"|3417179|25 ביוני 2007|}}.}}. הסטיקר הפופולרי נכלל ב"[[שירת הסטיקר]]" שחיבר [[דויד גרוסמן]] וביצעה להקת [[הדג נחש]]. הביטוי הופנה גם מהכיוון ההפוך - מחוגי [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] נגד [[מתנחלים]] והשימוש החופשי מדי שהם עושים בנשקם.{{הערה|{{וואלה!|יאיר חסון|אל תתנו להם רובים!|627434|17 בנובמבר 2004|}}.}}.

כאשר התחוללו בירושלים, בשנת [[2008]], פיגועים[[פיגוע דריסה|פיגועי דריסה]] בהםשבהם השתמשו המפגעים ב[[טרקטור]], נתלו כרזות בלשון "אל תתנו להם טרקטורים".{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|מודעות נתלו בירושלים: "אל תתנו להם טרקטורים"|1319683|27 ביולי 2008||90}}.}}.