מרד עוראבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46:
[[תמונה:Ahmed Orabi 1882.png|ממוזער|שמאל|250px|אחמד עוראבי (1882)]]
אך משנמשכו הצעדים נגד הקצינים המצרים, החליט עוראבי לצאת לעימות חזיתי עם החדיו תופיק, וב-9 בספטמבר [[1881]] הוא הוביל איתו אלפי חיילים לחצר [[ארמון עבדין|ארמון עבּדין]]. אז הציג עראבי בפני תופיק את תביעותיו: פיזור הממשלה, כינוס מועצת נציגים והגדלת הצבא. לבסוף נכנע החדיו לתביעות וממשלה חדשה הורכבה, בה אל-בארודי כיהן שנית כשר המלחמה. בסוף 1881 התלוננו עוראבי ואל-בארודי לסולטאן ב[[איסטנבול]] וטענו שחדיו תופיק פועל להפריד את מצרים מהאימפריה העות'מאנית והופך אותה לתלויה במעצמות האירופיות. הפנייה לא הועילה, שכן הסולטאן סבר שהפנייה נועדה לפגוע במעמדו של תופיק, נציגו, ואין בה ממש.
בינואר [[1882]] שלחו צרפת ובריטניה איגרת תמיכה משותפת בחדיו, דבר שגרם לדה-לגיטימציה שלו ולנפילת הממשלה. בפברואר של אותה שנה הוקמה ממשלה חדשה בראשות אל-בארודי, ועוראבי כיהן בה כשר המלחמה. במהלך כהונתו, פעל עוראבי להרחבת הצבא, וכן לחיזוק הקצונה המצרית המקומית בצורה של קידום והטבות שכר, אך גם בהרחקת מספר גדול של קצינים תורכים-צ'רקסים. על רקע זה נגרם עימות חריף בין החדיו לממשלה; צרפת ובריטניה הודיעו שיתמכו בו צבאית במידה ויפטר את הממשלה וירחיק את עוראבי ממצרים. החדיו הסכים, ולכן הממשלה התפטרה ב-25 במאי; אך הלאומנים וה[[עולמא]] תבעו שעוראבי ישוב למשרת שר המלחמה, וגם לכך נאלץ החדיו להסכים, וב-27 במאי 1882 הוא מונה שנית לתפקיד. החדיו עזב את קהיר לאלכסנדריה מחשש לבטחונו, ובפועל עוראבי ניהל כעת את מצרים.
|