סבוטז' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 11:
*בשפה [[הולנדית|ההולנדית]], במאה ה-15 היו עובדים שדחפו את נעלי העץ שלהם (סאבוט) בין גלגלי השיניים של נולי הטקסטיל. מעשים אלה נעשו מחשש שהמכונות יגזלו מהעובדים את המשרות שלהם.{{הערה|Hodson, Randy and Teresa A. Sullivan, [The Social Organization of Work http://www.cengage.com/custom/static_content/OLC/1285028309/data/9781133679004.pdf], Chap. 3 pg. 69}},{{כ}}<ref>[http://www.arete-designs.com/southernprimer/sabot.html Sabots - toss your shoes into the machine works]</ref>
*בשפה ה[[צרפתית]] סאבוט (sabot) שפירושה [[נעל עץ]], נחשבת למקור המושג ובפרט לנגזרת המילה סאבוטר (saboter) שמשמעה בצרפתית ''לדפוק עם הרגל'' או ''לעבוד באופן חסר אחריות''.{{הערה|Partridge, Eric (1977). Origins: A Short Etymological Dictionary of Modern English. Routledge. p. 2843.}}
* המושג נגזר מסלנג צרפתי של המאה ה-19 המאוחרת. המילה סאבוט, שימשה לתיאורם של עובדים לא מיומנים, אשר נקראו כך בשל נעלי העץ שנהגו לנעול. סאבוטז' היה המושג שתיאר את העבודה הגרועה שעובדים אלו סיפקו בדרך כלל.{{הערה|Donald, Graeme (2008). Sticklers, Sideburns & Bikinis: The Military Origins of Everyday Words and Phrases. Osprey Publishing. p. 230}}
{{הערה|Donald, Graeme (2008). Sticklers, Sideburns & Bikinis: The Military Origins of Everyday Words and Phrases. Osprey Publishing. p. 230}}
 
[[ארצות הברית|בארצות הברית]] של תחילת המאה ה-20 ארגוני פועלים רבים, ובראשם ה-[[IWW]], התייחסו לפעולת הסאבוטז' כפעולה של הגנה עצמית מפני פעולות לא מוסריות שהונחתו על הפועלים מידי מעסיקיהם. אחד ממנהיגיו המפורסמים של ה-IWW, [[ביל הייווד|"ביג" ביל הייווד]], אשר תרם רבות לעיצוב הארגון והפילוסופיה שלו, נחשף למושג בעת סיור באירופה שערך ב-1910 כשהגיעו לצרפת:
:"{{ציטוט| תוכן=החוויה שנודעה לה ההשפעה המתמשכת ביותר על הייווד הייתה שביתה כללית של עובדי הרכבת בצרפת, שבה חזה במו עיניו. הפועלים היו חסרי סבלנות להמתין לפרלמנט שיפעל בעניינם, עזבו את עבודתם בתחנות רכבת ברחבי המדינה. הממשלה הצרפתית, בתגובה למעשים אלו, הוציאה צווים לגיוס העובדים, והציבה אותם כחיילים לעבוד בתחנות הרכבת. העובדים היו נחושים בדעתם, והמשיכו את השביתה שלהם גם לאחר הגיוס פעלו בטקטיקת הסבוטז'. לפתע הם לא הצליחו לעשות שום פעולה כראוי, ויצרו עיכובים רבים. מטענים לפריז נשלחו בטעות לליון או למרסיי. הטקטיקה של העיכובים, שהצרפתים קראו לה "סבוטז'", הצליחה להביא את הניצחון לעובדים והרשימה רבות את הייווד".{{הערה |Roughneckמקור= Peter Carlson, '''Roughneck: The Life and Times of Big Bill Haywood, Peter Carlson''', 1983{{כ}}, pageעמ' 152|מרכאות=כן}}
 
:"החוויה שנודעה לה ההשפעה המתמשכת ביותר על הייווד הייתה שביתה כללית של עובדי הרכבת בצרפת, שבה חזה במו עיניו. הפועלים היו חסרי סבלנות להמתין לפרלמנט שיפעל בעניינם, עזבו את עבודתם בתחנות רכבת ברחבי המדינה. הממשלה הצרפתית, בתגובה למעשים אלו, הוציאה צווים לגיוס העובדים, והציבה אותם כחיילים לעבוד בתחנות הרכבת. העובדים היו נחושים בדעתם, והמשיכו את השביתה שלהם גם לאחר הגיוס פעלו בטקטיקת הסבוטז'. לפתע הם לא הצליחו לעשות שום פעולה כראוי, ויצרו עיכובים רבים. מטענים לפריז נשלחו בטעות לליון או למרסיי. הטקטיקה של העיכובים, שהצרפתים קראו לה "סבוטז'", הצליחה להביא את הניצחון לעובדים והרשימה רבות את הייווד".{{הערה|Roughneck, The Life and Times of Big Bill Haywood, Peter Carlson, 1983, page 152}}
 
== ראו גם ==