הבדלים בין גרסאות בדף "מקרקעין"

הוסרו 173 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
הסרת קישורי שפה שגויים
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q684740)
מ (הסרת קישורי שפה שגויים)
בעוד ב[[חוק המקרקעין]] הוגדר המקרקעין כ:
:"מקרקעין" - קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/286_001.htm חוק המקרקעין תשכ"ט], סעיף 1}}
בתי המשפט בישראל פסקו שאין להבין דברים אלו כפשוטם, בהתאם למבחן פיסי האם המטלטלים מחוברים או אינם מחוברים, אלא טענו למבחן ממבט כללי. השופט [[יצחק עמית]] הציע מספר מבחנים לאבחנה בין מחוברים הנחשבים למקרקעין לבין כאלו שלא{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/870/025/e09/12025870.e09.htm ע"א 2587/12], מלונות צרפת ירושלים בע"מ נגד מנהל מס שבח אזור ירושלים}}:
*מבחן הכוונה – האם הכוונה המקורית בעת חיבור האובייקט הייתה לחיבור של קבע או לחיבור ארעי. מבחן זה הוא המבחן העיקרי ואת המבחנים להלן יש לראות כמבחני משנה או מבחני עזר.
* המבחן הפיסי או מבחן הבורג – האם ניתן לנתק את האובייקט מבלי לגרום נזק ממשי לאובייקט או למקרקעין.
* מבחן השכל הישר וחוש המומחיות של המשפטן.
 
ב[[משפט עברי|משפט העברי]] קיימות הגדרות שונות לגבי היקף המטלטלים החוברים הנחשבים למקרקעין ואף קיימות מחלוקות בין החכמים בנושא. ב[[מסכת שבועות]] [[רבי מאיר]] פוסק שענבים בשלות העומדות להבצר אינן נחשבות למקרקעין ולעומת זאת "חכמים אומרין, כל המחובר לקרקע, הרי הוא כקרקע"{{הערה|{{משנה|שבועות|ו|ו}}}}. בהלכות טומאה וטהרה, יש כלל ש"כל כלי המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה", אולם לפי הסבר הרב [[עובדיה מברטנורא]] והרב [[ישראל ליפשיץ]] למשנה במסכת כלים{{הערה|{{משנה|כלים|כ|ד}}}} כלל זה חל רק על כלים שחוברו מהתחלה לקרקע או שיועדו לשימוש במחובר לקרקע, וכלי שחובר לקרקע למרות שהוא יכול לשמש במנותק מהקרקע אינו נחשב למקרקעין להטהר{{הערה|1=הרב [[אליקים לבנון]], [http://www.kosharot.co.il/show_hadracha.asp?id=54651 טבילת כלים חשמליים], לאמונת עיתיך" 97, אתר כושרות}}.
 
==מקרקעין בישראל==
 
[[קטגוריה:מקרקעין]]
 
[[en:Real estate]]
[[it:Settore immobiliare]]
[[ka:უძრავი ქონება]]
[[nl:Onroerende zaak]]
[[pt:Setor imobiliário]]
[[yi:ריעל עסטעיט]]