סקרנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
עם הזמן מחליטים המבוגרים שעליהם להתערב ולקבוע במה על הילד לעסוק. בתחילה מדובר ב[[הורות|הורים]] ולאחר מכן בגגנות [[מורה|והמורים]]. כאשר מטילים על הילד לעסוק במה שאינו מעניין אותו הוא לומד עד מהרה שהלמידה היא טורח שאינו מפצה ומתנהג בהתאם. מהתנהגותו האפאטית של הילד המבוגרים עלולים להסיק שאין לסמוך על סקרנותו, אלא יש להכריחו ללמוד בין אם הוא מעוניין בכך ובין אם הוא לא. ככל שאמצעי ה[[ענישה]] מופעלים בתדירות ובעוצמה רבה יותר, כך הולכת ומתמעטת סקרנותו של הילד. דבר זה מוכיח למבוגרים את צידקת הנחתם כי אין להשתית את הלמידה על הסקרנות לבדה וכי יש להשתית משמעת ולהחדיר את רגש החובה, עד שהם תופסים את מקומה של הסקרנות{{הערה|שם=הגיונות}}.
 
היבט נוסף הוא שבעוד שהסקרנות יכולה להוביל ל[[הישגים אקדמיים]] גבוהים, הביטוי ה[[התנהגות]]י שלה ב[[כיתה (בית ספר)|כיתה]] עשויה להתקבל בהתנגדות מצד המורים. זאת משום שבמקרים רבים הסקרנות גורמת לכך שאותו תלמיד אשר יגיש עבודה מבריקה, יהיה גם זה שישאל הרבה שאלות מטרידות ומאתגרות במהלך ה[[שיעור]]{{הערה|שם=המוח הרעב}}.
 
==מוח וסקרנות==