הבדלים בין גרסאות בדף "יוניו ולריו בורגזה"

אין שינוי בגודל ,  לפני 8 שנים
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q728006)
ב-[[8 בספטמבר]] [[1943]] הוכרזה [[שביתת נשק]] והשייטת פורקה. חלק מהלוחמים עברו להלחם לצד [[בנות הברית]] והעבירו לידי הצי הבריטי ידע ושיטות הפעלה. בורגזה עצמו העדיף להשאר חלק מ[[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] ולהלחם לצד ה[[וורמאכט]]. ב-[[12 בספטמבר]] החיה בורגזה את השייטת העשירית תחת פיקודו במסגרת ה[[קריגסמרינה]], צי [[גרמניה הנאצית]] ובשתתפות רבים מלוחמי היחידה שבאו עמו. מפקדת השייטת שכנה ב[[לה ספציה]] והיא מנתה עם סיומה של המלחמה 18,000 לוחמים. על שירותו במסגרת הקריגסמרינה זכה בעיטור [[צלב הברזל]], דרגה ראשונה.
 
באפריל [[1945]] גייס בורגזה את השייטת לפעולה פטריוטית שלא היה לה דבר עם הכשרתם המיוחדת של הלוחמים - הגנה בחזית צפון-מזרח איטליה כנגד צבאו של [[יוסיפ ברוז טיטו|טיטו]], שפעל בחסות בעלות הברית. בפעולה זו נפגעו 80% מלוחמי השייטת. קצין ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] האמריקאי [[ג'יימס אנגלטון]] זיהה את בורגזה לאחר המפלה ב[[מילאנו]] והבריח אותו, לבוש כקצין אמריקאי למטה המודיעין הצבאי האמריקאי ב[[רומא]], שם נחקר. הוא נשפט בבית משפט איטלקי בגין שיתוף פעולה עם הנאצים, אך לא בגין [[פשעי מלחמה]], ונידון ל-15 שנה בכלא, מהן נוקונוכו לו שלוש שנים כהוקרה על כך שהגן על גבולה הצפון-מזרחי של המולדת נגד צבא טיטו. בשנת [[1949]] שוחרר מן הכלא לאחר ארבע שנים בלבד בהוראת בית המשפט העליון האיטלקי.
 
=== לאחר המלחמה ===