פוליטיקה של ארצות הברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט:מלביש קישורים חיצוניים. (FAQ : en:User:DumZiBoT/refLinks ) |
←הרשות המבצעת: תקלדה |
||
שורה 19:
[[תמונה:WhiteHouseSouthFacade.JPG|190px|שמאל|ממוזער|בניין [[הבית הלבן]] בוושינגטון, מעונו של [[נשיא ארצות הברית]], ראש הזרוע הביצועית של הפדרציה]]
{{ערך מורחב|נשיא ארצות הברית}}
בראש הרשות המבצעת עומד [[נשיא]] [[ארצות הברית]]. מסמכויותיו, למנות שגרירים, צירים, קונסולים, שופטי בית המשפט העליון ואת שאר פקידי הממשל הפדרלי (על כל המינויים דרוש אישור של הסנאט). הוא מקבל את [[כתב האמנה|כתבי ההאמנה]] של שגרירים ונציגים זרים אחרים. הנשיא הוא המפקד העליון (Commander in Chief) של הצבא, הצי ושל המשמר הלאומי של כל מדינה בארצות הברית, כאשר זה מגויס לשירות הממשלה הפדרלית. מתפקידו לחתום על אמנות בינלאומיות (זקוקות גם לרוב של שני-שליש ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]]). בעל האפשרות להמלצה על חוקים שידונו בקונגרס, ומחויב למסור בפניו [[נאום מצב האומה|דיווח על מצב האומה]]. בנוסף, יש לו זכות [[וטו]] (ביטול) על החלטות וחוקים של הקונגרס (אולם הקונגרס יכול להתעלם מזכות וטו זו אם יצליח להשיג רוב מיוחס של שני-שליש).
השלב הראשון בתהליך הבחירה המודרני לנשיאות הוא [[הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית|הבחירות המקדימות]] ("פריימריס") שעורכות שתי המפלגות, ובהן נבחרים המועמדים לנשיאות. המועמד המנצח בוחר את מועמדו לתפקיד סגן הנשיא, ובהמשך נערכות הבחירות הכלליות לנשיאות. שיטת הבחירות לנשיאות איננה ישירה (כזו שבה הזוכה הוא זה שזכה לרוב קולות הבוחרים) אלא "[[חבר האלקטורים|אלקטורלית]]". כלומר לכל מדינה ערך שונה. בנוסף, בכל המדינות למעט [[נברסקה]] ו[[מיין]], מועמד שזכה ברוב הקולות במדינה מסוימת, גורף את כל קולות האלקטורים של אותה מדינה. מסיבה זאת, מערכת הבחירות של שני המועמדים מתמקדת בעיקר במדינות ה"מתנדנדות", בהן אין יתרון ברור למפלגה מסוימת. מספר האלקטורים בכל מדינה נקבע לפי גודל האוכלוסייה, ולכן ייתכן מצב שבו מועמד זוכה ליותר קולות כלליים (מה שמכונה "Popular Vote") אך פחות קולות אלקטורליים, ולכן מפסיד בבחירות (כמו למשל במקרה [[אל גור]], שהפסיד בבחירות [[2000]] לג'ורג' בוש).
| |||