הצי הביזנטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מוויקיפדיה האנגלית |
תאריכים מימין לשמאל |
||
שורה 2:
'''הצי הביזנטי''' הוא השם שניתן במחקר ההיסטורי המודרני לאותם ציי מלחמה שהחזיקה והפעילה [[האימפריה הביזנטית]] במהלך תולדותיה, מ-[[286]] (חלוקת [[האימפריה הרומית]] על ידי [[דיוקלטיאנוס]]) ועד [[1453]] ([[כיבוש קונסטנטינופוליס]]). הוא היה המשכו של [[הצי הרומי|הצי הקיסרי הרומי]], אך בניגוד לקודמו מילא תפקיד גדול וחשוב יותר בהגנה על האימפריה אותה שירת ובשמירה על קיומה. אויבים מעטים ניצבו בפני האימפריה הרומית בזירה הימית, והצי המלחמתי מילא בה על כן תפקידי שיטור והגנה מפני [[שוד ימי|פירטים]] בעיקר. שונה היה מצבה של האימפריה הביזנטית, שהים והשליטה בנתיביו היו חיוניים לעצם קיומה.
אחרי [[קרב אקטיום]] ב-[[31 לפנה"ס]] הפך [[הים התיכון]] ל"אגם רומאי". הראשונים שקראו תיגר על השליטה הרומית בים התיכון היו ה[[ונדלים|וונדלים]] במאה ה-5, אך הסכנה סולקה אחרי שכבש [[יוסטיניאנוס הראשון]] את [[ממלכת הוונדלים|ממלכתם]] ב[[צפון אפריקה]] ב
בתחילה הייתה ההגנה על חופי ביזנטיון ומבואותיה הימיים של קונסטנטינופוליס מסורה לידי צי ה[[קרביסיינים]] (karabisianoi). אך בהדרגה פוצל צי זה לכמה שייטות אזוריות (על פי המחוזות האדמיניסטרטיביים של האימפריה שכונו 'תֵימות'), בעוד עיקר הצי מוצב בקונסטנטינופוליס, מגן על העיר ומהווה גרעין לחילות משלוח ימיים. לקראת סוף המאה ה-8 שב הצי הביזנטי להיות הכוח הימי החזק והמאורגן ביותר בים התיכון. היריבות עם הציים המוסלמיים נמשכה תוך נצחונות ומפלות לסירוגין, אך במאה ה-10 הצליחו הביזנטים לחדש שוב את עליונותם באגן המזרחי של הים התיכון.
| |||