משתמשת:Hanay/שירת החשק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ ←הרקע לצמיחת שירת החשק העברית בספרד: קורדובה (ספרד) |
||
שורה 189:
באותה תקופה פרחה [[שירת קודש]] ליטורגית עברית ונתקיימה במשך למעלה מאלף שנים. [[רב סעדיה גאון]] (סורא, המאה התשיעית והעשירית) מזכיר את [[יהושע הכהן]], [[יוסי בן יוסי]], [[יניי]], [[אלעזר הקלירי]], [[יהושע]] ו[[פנחס]] כ[[פייטנים]] קדמונים ארצישראלים. {{הערה|שם=עוגן, 146–156}}
מפייטני בבל נזכיר את הפייטן [[נסי אלנהרואני]] שפיוטיו נמצאים בפזורי הגניזה, ואחריו מופיע רב סעדיה גאון המתואר כ" גדול פייטני בבל". יצירת ה[[פיוט]] נמשכה במרכזים האיטלקי, האשכנזי, והצרפתי ופרחה בספרד עם הופעתו של [[מנחם אבן סרוק]] ב[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] באמצע המאה העשירית, ושל דור המשוררים שקמו אחריו. בד בבד עם שירת הקודש בספרד הופיעה גם שירת החול בנושאים שונים ( ביניהם שירת חשק), שנכתבה על ידי אותם המשוררים שכתבו שירת קודש. שלא כמו שירת החשק הערבית, אין לשירת החשק העברית רצף היסטורי מאז חתימת [[המקרא]] עד להופעתה בספרד. משום כך גם אין בה התפתחות של אסכולות כשם שיש בשירת החשק הערבית.{{הערה|שם=עוגן, 146–156}}
במאה העשירית היה בספרד חוג של יהודים עשירים מחונכים על ברכי השפה הערבית וספרותה, מיומנים במקצועות שונים, בעלי משרות שיש עמן אחריות וכוח בחיים הציבוריים. אותם יהודים היו אדוקים בדתם, מלומדים במסורת היהודית ומעוניינים באינטרסים היהודים. יהודים אלה הטמיעו בהכרה את התרבות המוסלמית הערבית במסורות הדתיות והספרותיות היהודיות. בשבילם התחייבות דתית, זהות תרבותית ונאמנות לאומית היו חזקות וגמישות למדי כדי להרשות להם לחדור בגלוי לחיים ולסגנון של התרחבות הקיימת, בד בבד עם השארותם יהודים. הם יסדו טיפוס חדש של חיים יהודיים המבוססים על חינוך מעולה, וחתרו לקראת הנהגה חדשה. הם איכלסו שני עולמות, וכל עוד הסטטוס הפוליטי והחברתי שלהם היה יציב, לא התייחסו לסתירה שבין שני עולמות אלה. יהודים אלה חיפשו ביטוי ספרותי בשירה חדשה.{{הערה|שם=עוגן, 146–156}}
| |||