סיקסטן ירנברג – הבדלי גרסאות

'''אדי סיקסטן ירנברג''' (ב[[שבדית]]: '''Edy Sixten Jernberg'''){{כ}} ([[6 בפברואר]] [[1929]] - [[14 ביולי]] [[2012]]), [[סקי למרחקים|גולש למרחקים]] [[שבדיה|שבדי]]. ירנברגבמהלך הקריירה הבינלאומית שלו, שנמשכה בין אליפות העולם בסקי נורדי בפאלון ב-1954, עד [[אולימפיאדת אינסברוק (1964)]], זכה ב-9 מדליות במשחקים האולימפים, 4 מתוכן מוזהבות. הישגים אלה, בנוסףוב-6 להישגיומדליות באליפויות העולם, מתוכן 4 מוזהבות. הישגים אלה מציבים אותו כאחד מגדולי האתלטים השבדים בכל הזמנים.

ירנברג נולד בלימה, חבל דלרנה, [[שבדיה]], למשפחה ענייה. לאחר שבע שנות לימוד, עזב את בית הספר ועבר לעבוד כנפח, ולאחר מכן היה לחוטב עצים. ב-1949 ניצח ירנברג באליפות האזורית של מחוז דלרנה, מה שהיווה את פריצת הדרך הארצית הראשונה שלו.

התחרות הבינלאומית הראשונה של ירנברג הייתה אליפות העולם בפאלון 1954, שם זכה במדליית ארד ביחד עם נבחרת השליחים השבדית. באותה שנה זכה במירוץ ה-15 ק"מ בפסטיבל הסקי של הולמנקולן. בשנה שלאחר מכן ירנברג זכה במירוץ ואזלופט (Vasaloppet) המסורתי, דבר שיחזור עליו ב-1960. ב[[אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956)]] זכה ירנברג בארבע מדליות, כולל במדליית זהב ב"מרתון הנורדי", המירוץ ל-50 ק"מ. בעקבות הישגיו אלה הוא זכה בפרס ב-Bragdguldet היוקרתי, שמוענק על ידי העיתון Svenska Dagbladet על "ההישג החשוב ביותר בספורט השבדי השנה".

במהלך הקריירה שלו, ירנברג התמחה במרחקים הארוכים. בארבע מתוך 8 מדליות הזהב שלו זכה במירוץ הארוך ביותר, 50 ק"מ, ואחד מהמירוץ השני באורכו, 30 ק"מ. בנוסף זכה בשלוש מדליות זהב במסגרת נבחרת השליחים. על הישגיו ב[[סקי למרחקים]] זכה במדליית הולמנקולן ב-1960 (שאותה חלק עם הלמוט רקנאגל, סוור סטנסהיים וטורמוד קנוטסן). ב-1965 העניק לו [[הוועד האולימפי הבינלאומי]] את פרס מוחמד טחר על תרומותיו לסקי הנורדי.