דוקטור פאוסטוס (מחזה) – הבדלי גרסאות

'''דוקטור פאוסטוס''' ([[אנגלית]]: Doctor Faustus) הוא [[מחזה]] מאת ה[[מחזאי]] ה[[אנגלי]] [[כריסטופר מארלו]], שנכתב והוצג לראשונה ככל הנראה בין השנים [[1588]] לבין [[1590]]. במרכז העלילה עומדת דומותודמותו של ד"ר פאוסטוס, אדם משכיל ומלומד, המתגורר בעיר [[ויטנברג]] ב[[גרמניה]], אשר מחליט למכור את נשמתו לשטן, תמורת עשרים וארבע שנות חיים נוספות, בהןשבהן יתגשמו כל משאלותיו יתגשמו. החוזה עם השטן נכרת באמצעות [[מפיסטופלס]], עוזרו של [[לוציפר]].

לצורך כתיבת המחזה התבסס מארלו על תרגום אנגלי של ספר גרמני שנכתב בהשארת דמות היסטורית - [[גיאוגיוס פאוסטוס]], והוא למעשההיה הראשון, למעשה, להפוךשהפך את סיפורו של [[פאוסט]] ("[[אגדת פאוסט]]") למחזה טרגי. [[יוהאן וולפגנג פון גתה]], שיצירתו "[[פאוסט]]" היא פסגת יצירתו האומנתיתהאמנותית, נחשף לגרסה גרמנית של מחזהו של מארלו רק בשנת [[1818]], ושיבח אותה מאוד. מאוחר יותר עובדה העלילה הדרמטית גם ל[[אופרה]] "[[פאוסט]]", אשר הולחנהשהולחנה על ידי המלחין הצרפתי [[שארל גונו]]. המלחין ההונגרי (ממוצא גרמני), [[פרנץ ליסט]], חיבר בהשראת האגדה [[פואמה סימפונית]], בשלושה חלקים, המתארת באופן מוסיקלי, את שלוש הדמויות הדומיננטיות בעלילה.

המחזה פרי עטו של מארלו זכה להצלחהבהצלחה מרשימה, והוצג רבות גם אחרי מותו המסתורי, לאחר שנרצח כביכול בגיל 29;. כיום יש בידנובידינו שתי גרסאות של המחזה: המוקדמת יותר- משנת [[1604]], והמאוחרת יותר- משנת [[1616]], בהשבה שולבו מספרכמה הבטיםהיבטים קומיים. שתי הגרסאות עברו כפי הנראהכנראה עיבודים שונים.

נסיבות רציחתו המדויקות של מארלו הינן בלתיאינן ברורות;. בשלבגלל אי-הבהירות סביבהאופפת את התגרה שבה מצא את מותו, בפרוור הלונדוני "דפטפורד", נוצרו תאוריותתיאוריות קשר סביב מותו. יש הטוענים כי מארלו הוא המוח האמיתי העומד מאחורי כמה מיצירות המופת של [[ויליאם שייקספיר]]. על פי אותה סברה, ביים מארלו את מותו, משוםמפני שהיהשרדפו נרדףאחריו, וברח ל[[איטליה]], ומשם שלח את כתביו לשחקן והמחזאי [[ויליאם שייקספיר]]. השערה מקובלת יותר משייכת את מותו לפעילותו הוודאית בשירות החשאי של [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|המלכה אליזבת]].

התאוריההתיאוריה שמרלו עומד מאחורי כתיבת יצירותיו של שייקספיר מבוססת בין השאר על העובדה שבמחזותיו משולבים תיאורים מדויקים של מקומות ברחבי [[אירופה]] ששייקספיר מעולם לא ביקר בהם מעולם. כמו כן, עולה מניתוח צוואתו של שייקספיר כי ספרייתו הפרטית הייתה דלה ביותר, באופן שאינו מתיישב עם הידע וה[[השכלה]] שהפגין ביצירותיו, וזאת בהשוואה לצוואות של משכילים בני דורו של שייקספיר, שספרייתם העשירה עמדה בלב ה[[צוואה]] שלהם.

המחזה "דוקטור פאוסטוס" ודמותו של מארלו עמדו גם במרכז העלילה של הסרט "[[רב מכר לרצח]]", של ה[[במאי קולנוע|במאי]] [[ראודי הרינגטון]] ובכיכובו של [[קובה גודינג ג'וניור]], המגלם את דמותו של עורך הדין לאסוןלסון ראסל. עלילת הסרט חושפת המשלהמשווה בין מכירת נשמתו של [[פאוסט]] ל[[שטן]], לבין החלטתו של [[עורך-דין]] להביא לזיכויים שללזיכוי נאשמים שביצעו רצח.