ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 1:
'''ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים''' (לשעבר: ועדת המשנה למודיעין ולשירותי ביטחון) היא הפורום הסודי של [[ועדת החוץ והביטחון]], והוועדה המסווגת ביותר [[הכנסת|בכנסת]]. הוועדה מונה שישה חברים לכל היותר ובראשה עומד יו"ר ועדת החוץ והביטחון. הוועדה מתכנסת בחשאיות, דיוניה אינם מתפרסמים באתר הכנסת, וכל דיווח על פעולותיה טעון אישור מראש של [[הצנזורה הצבאית]].
==הקמה וסמכויות==
[[תקנון הכנסת]] מסמיך את ועדת החוץ והביטחון לדון ב"מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה". בשנת [[1982]], בעקבות הדלפות מהוועדה<ref name="ftn1">
==עבודת הוועדה==
שורה 14:
* [[השב"כ]] (כולל אישור תקציבים)
* [[אמ"ן]] (כולל [[למד"ן]], [[מספן מודיעין|מד"ן]], [[חיל מודיעין]] וכלל התקציבים)
* ה[[מלמ
* [[חיל מודיעין השדה]] ב[[מז"י]]
* היבטים מודיעיניים של [[המטה לביטחון לאומי|המועצה לביטחון לאומי]]
שורה 23:
בין הנושאים שבפיקוח ועדת המשנה: הערכות מודיעין, ביטחון מידע וצנזורה, שבויים ונעדרים, תכניות לאיסוף מידע ופערים באיסוף מידע.
כללי ועדת החוץ והביטחון מחייבים קיומן של לפחות 32 פגישות בשנה, לרבות פגישה אחת עם [[ראש הממשלה]], 4 סיורים במוסד ובשב"כ, 4 פגישות עם ראש המוסד או עובדיו הבכירים, ועוד.<ref name="ftn4">
==מידע סודי==
כדי למלא את תפקידם ביעילות, חברי הוועדה נהנים מנגישות גבוהה לחומר מודיעיני סודי ביותר. במרוצת השנים כיהנו בוועדה חברי קבינט לשעבר, בהם שרי ביטחון, חוץ, אוצר וחברי קבינט אחרים. כמה מהם העידו כי המידע שנחשפו אליו בוועדה עולה בהיקפו, בפירוטו ובסודיותו על המידע שנחשפו אליו ב[[הקבינט המדיני-ביטחוני|קבינט המדיני-ביטחוני]]. חברי ועדה שמעוניינים בכך יכולים לקרוא חומר סודי במתחם הוועדה, אולם הם אינם רשאים להוציא את המסמכים מחוצה לו. חברי הוועדה זכאים גם להגיש שאילתות מודיעיניות לגופי הביטחון הרלוונטיים.<ref name="ftn6">
==ביטחון שדה==
שורה 37:
===דו"ח פולארד===
ב-21 בנובמבר [[1985]] נעצר ב[[וושינגטון]] [[ג'ונתן פולארד]], שהיה מנתח חומרי גלם באגף המודיעין של [[הצי האמריקני]]. הוא נשפט למאסר עולם על ריגול לטובת ישראל. ועדת המשנה לשירותים חשאיים בראשות ח"כ [[אבא אבן]] ובחברותם של [[אהוד אולמרט]], [[שמחה דיניץ]], [[מיכה חריש]], [[אליהו בן אלישר]] ו[[דוד מגן]], פתחה בחקירת הפרשה, אך נתקלה בהתנגדות חריפה של ראש הממשלה דאז [[שמעון פרס]], שטען כי אין מקום לחקור את הפרשה. יו"ר הוועדה אבן ויו"ר הכנסת דאז [[שלמה הלל]] התעקשו כי עקרון האחריות הפרלמנטרית מחייב פיקוח על כל תחומי התפקוד של הממשלה.<ref name="ftn7">
הדו"ח, שהוגש ב-1987 וחלקו הקטן פורסם, מתח ביקורת חריפה על תפקוד הדרג המדיני והמקצועי בישראל בפרשת הפעלתו של פולארד. הוא קבע בדעת רוב כי פרס שיקר לוועדה באומרו שלא ידע על גיוסו של פולארד כסוכן. הוועדה קבעה כי "אין ספק שמר פרס הטעה את חברי הוועדה ומסר להם דיווח שאינו אמת", וכי אם לא שיקר, אזי "נשאלת שאלה חמורה ביותר על טיב תפקודו כראש הממשלה".
שורה 50:
===פרשת טננבוים===
{{ערך מורחב|פרשת
בסוף 2003 אישרה ממשלת ישראל על חודו של קול הסכם לחילופי שבויים עם [[חזבאללה]], שבמסגרתו יוחזר ארצה האזרח הישראלי, אל"מ במילואים [[אלחנן טננבוים]] שנחטף בחו"ל. אזרחי ישראל לא ידעו מהן נסיבות חטיפתו של טננבוים, שנלקח ל[[לבנון]] בעת שהגיע למפרץ הפרסי לצורך ביצוע עסקת סמים. בפברואר 2004, בצעד חסר תקדים פרסמה ועדת המשנה לשירותים חשאיים, בחברותם של חברי הכנסת יובל שטייניץ, [[דוד לוי]], [[אהוד יתום]], [[חיים רמון]] ו[[אילן ליבוביץ]], את ההודעה הבאה:
שורה 61:
בפברואר 2013, בעקבות פרסום בכלי תקשורת אוסטרלי, אישר [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]] כי האסיר שהתאבד ב[[כלא איילון]] בדצמבר 2010 היה בן זיגייר, סוכן של הארגון. סמוך לפרסום הפרשה העידו שלושת יושבי ראש הוועדות בתקופה הרלוונטית כי מעולם לא קיבלו דיווח מהמוסד על הפרשה עד שהתפרסמה בתקשורת.
בצעד חריג, הודיע יושב-ראש הועמ"ש כי חמשת החברים ישמשו כוועדת בדיקה סביב נסיבות גיוסו למוסד של בן זיגייר,
==קישורים חיצוניים==
*
==הערות שוליים==
|