שלום לוין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 28:
לוין היה סופר ו[[פובליציסט]] פורה. בין ספריו: "המוסר ועיצוב האופי המוסרי" ("[[אוצר המורה]]", [[1979]]), "חינוך מוסרי בימינו" ("יחדיו", [[1988]]). ערך (בשותפות) את התרגום לעברית של "אמנות ההוראה" (מאת [[ג'ילברט הייט]], "אוצר המורה, [[1955]]), והיה העורך הראשי של האנתולוגיה הבינלאומית "אדם בצלם נברא" (הופיעה בארבע שפות), ופרסם מאות מאמרים, בעיקר בתחום ה[[חינוך]]. לוין נחשב כמומחה בעל שם עולמי בתחום "ההוראה כמקצוע".
לוין ראה בראשית שנות השישים חשיבות מיוחדת בהידוק הקשרים בין הסתדרות המורים לבין האיגוד המקצועי של מורי מערב גרמניה, שבראשו עמד בעת ההיא מתנגד למשטר הנאצי בתקופת היטלר, פרופ' היינריך רודנשטיין{{הערה|פרופ' היינריך רודנשטיין, ביוגרפיה
שלום לוין היה חבר [[מפא"י]], מפלגת [[העבודה]] ו[[המערך]] על כל גלגוליהן. הוא נחשב לתומך מובהק ועקבי של [[דוד בן-גוריון]], ואחרי [[מלחמת ששת הימים]] נקט עמדות "יוניות" מתונות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ב-1974 חתם על [[מנשר הארבעה]] יחד עם חברי הכנסת [[לובה אליאב]] מהמערך וד"ר [[בנימין הלוי]] וד"ר [[שניאור זלמן אברמוב]] מ[[הליכוד]]). מנשר זה קרא לנכונות לפשרה טריטוריאלית למען הסדר שלום ועורר סערה פוליטית, בייחוד בליכוד<ref>"הכל פוליטי", מאת ד"ר [[עמוס כרמל]], הוצאת דביר, 2001;כרך ב', עמ' 710</ref>.
| |||