ויקיפדיה

דיסוציאציה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עריכה קלה
עריכה והסרת {{עריכה}}
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח מתחום הפסיכולוגיה|אחר=מונח מתחום הכימיה|ראו=[[דיסוציאציה (כימיה)]]}}
'''דיסוציאציה''' (בעברית: '''היפרדות''' או '''ניתוק''') היא הפרעהפגיעה זמנית, קלה או חמורה, בקשר ה[[מודעות|מודע]] של האדם אל המציאות הפיזית או התחושתית שלו. במהלך דיסוציאציה קיימת פגיעה ב[[אינטגרציה (פסיכולוגיה)|אינטגרציה]] בין אחד או יותר ממרכיבי ה[[מודעות]]: [[התנהגות]], [[רגש]], [[תחושה|תחושות]] ו[[ידע]]{{הערה|שם=ענת גור|ענת גור, [http://www.wtc-anatgur.co.il/148457/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-1 ענת גור, השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית]}}.▼
{{עריכה|נושא=מדעי החברה|נושא2=בריאות}}
▲'''דיסוציאציה''' (בעברית: '''היפרדות''' או '''ניתוק''') היא הפרעה ב[[אינטגרציה (פסיכולוגיה)|אינטגרציה]] בין אחד או יותר ממרכיבי ה[[מודעות]]: התנהגות, [[רגש]], [[תחושה|תחושות]] ו[[ידע]]{{הערה|שם=ענת גור|[http://www.wtc-anatgur.co.il/148457/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-1 ענת גור, השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית]}}.
 
מצבים דיסוציאטיבים עשויים להופיע במצבים נורמטיביים (כגון שקיעה בהרהורים או בספרב[[ספר]], [[היפנוזה]]), כתוצאה משימוש ב[[סמים הזייתיים]], או בשל מצבים גופניים (כגון [[אפילפסיה]] או [[הרעלה]]), אולם בצורתם הנפוצה ביותר מופיעים מצבים אלו כתוצאה ממצב [[דחק]] או מאורע [[טראומה נפשית|טראומטי]], ועל כן מופיעה בעיקר בצמידות ל[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעת דחק פוסט טראומטית]]. דיסוציאציה מהווה [[תסמין]] מרכזי ב[[הפרעה דיסוציאטיבית|הפרעות הדיסוציאטיביות]].
 
==גורמים==
דיסוציאציה הינההיא תגובה הסתגלותית, [[מנגנון הגנה]] המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו [[חוסר אונים|חסר אונים]] ללאוחסר יכולת [[תגובת הילחם או ברח|להלחם או לברוח]],{{הערה|[http://www.macom.org.il/Neurobiology_Childhood_Trauma.asp טראומה והמוח האנושי]}} ולכן משתמש בניתוק על מנת להגן על עצמו. במצבים אלו עשוייהעשויה להופיע דיסוציאציה על מנת להגן על ה[[נפש]] ולמנוע את האינטגרציה של החוויה הטראומטית (או היבטים מסויימים שלה) אל תוך המודעות{{הערה|[http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%94 דיסוציאציה], בלקסיקון הפסיכולוגי טיפולנט}}. כאשר השימוש במנגנון זה הופך לדפוס קבוע לאורך זמן, התגובה הדיסוציאטיבית עלולה להפוך להפרעהל[[הפרעה דיסוציאטיבית]]{{הערה|[http://www.macom.org.il/dissociation.asp ספקטרום ההפרעות הדיסוציאטיביות: סקירה של אבחון וטיפול]}} - כלומר למצב בו הדיסוציאציה הופכת ל[[פתולוגיה]], מופיעה במצבים שאינם טראומטיים בפני עצמם כי אםאלא מזכירים מימדים כלשהם של החוויה הטראומטית, ואינה תורמת עוד להגנה על הנפש כי אם פוגמת ב[[איכות חיים|איכות החיים]] ולעתים אף יוצרת סכנת חיים{{הערה|שם=ענת גור}}.
 
ממצאים מחקריים מצביעים על כך ש-90% מהאנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות דיווחו על היסטוריה טאומטיתטראומטית, וכן על כך שככל שעוצמת הטראומה גבוהה יותר מופיעות יותר תופעות ניתוקיותניתוק. הפרעות אלו שכיחות במיוחד בקרב אנשים שהיו קורבנות לניצולל[[התעללות מינית בילדים|ניצול מיני בילדות המוקדמת]]{{הערה|שם=זומר|1=[[אלי זומר]], [http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 טראומות ילדות והפרעות ניתוק]}}.
 
שני מודלים עוסקים בקשר בין הדיסוציאציה הנורמלית לבין זו הפתולוגית.: '''המודל הטיפולוגי''' שהציע [[פייר ז'אנה]], טוען כי הן שונות זו מזו באופן מהותי וכי דיסוציאציה פתולוגית תופיעמופיעה אצל אנשים בעלי נטייה מולדת לכך, שנחשפו לאירוע טראומטי רב עוצמה. לעומת זאת, '''מודל הרצף''' טוען כי הדיסוציאציה הנורמלית והדיסוציאציה הפתולוגית הן דרגות שונות של התופעה הממוקמות על רצף אחד{{הערה|שם=זומר}}.

מודל זההרצף מצביע על ארבעה היבטים מרכזיים המשותפים לכל רמות הדיסוציאציה:
* ''מידור'' - היבט זה מתייחס לתופעה לפיה מידע עולה למודעות רק בהקשרים ספציפיים ואינו נגיש למודעות בהקשרים אחרים. דוגמה למידור נורמטיבי היא היכולת לשכוח טרדות הקשורות בחיים האישיים בעת השהות בעבודה. במצבי טראומה חריפים, המידור יכול להופיע כשתי מערכות נפרדות של ידיעה, זהות ורגש, המאפשרות למשל לראות בגורם הפוגע גם גורם מיטיב, ואואו לאמץ סיפור חיים שלא כולל את הטראומה ולדבוק בו על פני סיפור החיים האמיתי{{הערה|שם=זומר}}.
* ''אוטומטיזציה'' - היכולת לבצע משימה ללא מודעות לשלבי הביצוע. דוגמה לכך היא [[נהיגה]] אוטומאטיתאוטומטית המתבצעת תוך כדי שהמחשבותנדידת נודדותהמחשבות לעניינים אחרים. אנשים שחוו טראומה מדוויםמדווחים לעתים שהצליחו לתפקד במהלכה מבלי לחשוב על כך ומבלי יכולת לשחזר את מחשבותיהם ורגשותיהם באותה העת{{הערה|שם=זומר}}.
* ''דמיון והיפנוזה'' - היכולת להתרכז בגירוי אחד ולסנן גירויים שאינם רלוונטיים, למשל בעת [[חלום|חלימה]] בהקיץ או הרהורים. יכולת זו מפותחת במיוחד בקרב ילדים[[ילד]]ים. בעת אירוע טראומטי עשויים הקורבנות, בעיקר ילדים, עשויים לשקוע בדמיונותב[[דמיון|דמיונות]] ובאמצעותם להתרחק מהמציאות, וכן לדמיין שפגיעות גופניות אינן קיימות ובכך להרחיק את הכאבה[[כאב]] מן המודעות{{הערה|שם=זומר}}.
* ''מצבי אני'' - מערכים מאורגנים ומובחנים של התנהגויות וחוויה, שמרכיביהם קשורים אלה לאלה סביב עקרון משותף. באופן נורמטיבי קיימים במקביל מצבי "אני" שונים, כגון התנהגות שונה בבית ובביתוב[[בית ספר|בית הספר]] או בעבודב, אך הגבולות ביניהם חדירים, כלומר - בעת השהות במצב אחד קיימת מודעות למצבים האחרים. לעומת זאת, כתוצאה ממצבים טראומטיים מתמשכים, עלולים להופיע מצבי אני שונים שהגבולות ביניהם נוקשים ובלתי חדירים, כלומר ללא מודעות הדדית{{הערה|שם=זומר}}.
 
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* [http://www.psychiatryonline.com/resourceTOC.aspx?resourceID=1 <nowiki>American Psychiatric Association. (2000). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (4th ed-text revision.). Chapter 10: Dissociative Disorders. Washington, DC: Author.</nowiki>]▼
* Silberg, J. L (2000). The dissociative child: Diagnosis, treatment and management. Lutherville, MD: Sidran.▼
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 21 ⟵ 28:
* {{פסיכולוגיה עברית|נעמה בר-שדה|התפתחות השימוש בהגנות דיסוציאטיביות בקרב נפגעי תקיפה מינית בזמן הטראומה ולאחריה|1799|18 ביולי 2008}}
* נעמה בר-שדה, [http://www.israpsych.org/books/?p=1136 הצד המואר של הירח - סיפורה הדיסוציאטיבי של נפגעת מעגל הזנות]
* [https://scholarsbank.uoregon.edu/dspace/handle/1794/1129 Dissociation - כתב העת הרשמי של החברה הבינלאומית לחקר דיסוציאציה]
 
<div style="direction: ltr;">
* Diseth, T.R (2006). [http://www.ti.ch/DSS/DSP/OrgSC/cdr/pdf/agg042.pdf <nowiki>Diseth, T.R (2006) Dissociation following traumatic medical treatment procedures in childhood: A longitudinal follow – -up]. Development and Psychopathology, 18, pp.119-136.</nowiki>] ▼
▲* [http://www.psychiatryonline.com/resourceTOC.aspx?resourceID=1 <nowiki>American Psychiatric Association. (2000). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (4th ed-text revision.).Washington, DC: Author.</nowiki>]
* Lev-Wiesel, R. (2005). [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6V9J-4FRHCY7-1&_user=10&_coverDate=12%2F31%2F2005&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=0ba51bc7591c7dfa43dbd6e936f29a64&searchtype=a <nowiki>Lev-Wiesel, R. (2005) Dissociative identity disorder as reflected in drawing of sexually abused survivors]. The arts in psychotherapy 32, pp. 372-381</nowiki>]▼
 
* Mclewin, L. & Muller, R.T. (2006). [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6VH7-4JDN6KD-1&_user=10&_coverDate=10%2F31%2F2006&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=5743fab078069f1d1074b594e9027587&searchtype=a <nowiki>Mclewin, L. & Muller, R.T. (2006). Childhood trauma, imaginary companions, and the development of pathological dissociation]. Agression and Violent Behavior, 11. pp. 531-545.</nowiki>] ▼
▲* [http://www.ti.ch/DSS/DSP/OrgSC/cdr/pdf/agg042.pdf <nowiki>Diseth, T.R (2006) Dissociation following traumatic medical treatment procedures in childhood: A longitudinal follow – up. Development and Psychopathology, 18, pp.119-136.</nowiki>]
* Putnam, F.W. (1989). [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6VB8-460Y1D7-W&_user=10&_coverDate=12%2F31%2F1990&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=81d2a331461f9fbd039918c3e795723f&searchtype=a <nowiki>Putnam, F.W. (1989). Diagnosis and treatment of multiple personality disorder]. New York: Guilford Press.</nowiki>] ▼
 
▲* [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6V9J-4FRHCY7-1&_user=10&_coverDate=12%2F31%2F2005&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=0ba51bc7591c7dfa43dbd6e936f29a64&searchtype=a <nowiki>Lev-Wiesel, R. (2005) Dissociative identity disorder as reflected in drawing of sexually abused survivors. The arts in psychotherapy 32, pp. 372-381</nowiki>]
 
▲* [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6VH7-4JDN6KD-1&_user=10&_coverDate=10%2F31%2F2006&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=5743fab078069f1d1074b594e9027587&searchtype=a <nowiki>Mclewin, L. & Muller, R.T. (2006). Childhood trauma, imaginary companions, and the development of pathological dissociation. Agression and Violent Behavior, 11.pp. 531-545.</nowiki>]
 
▲* [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6VB8-460Y1D7-W&_user=10&_coverDate=12%2F31%2F1990&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=81d2a331461f9fbd039918c3e795723f&searchtype=a <nowiki>Putnam, F.W. (1989). Diagnosis and treatment of multiple personality disorder. New York: Guilford Press.</nowiki>]
 
▲* Silberg, J. L (2000). The dissociative child: Diagnosis, treatment and management. Lutherville, MD: Sidran.
</div>
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/דיסוציאציה"