משתמש:מתן י/ארגז חול 2 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תחילת העבודה על הערך.
 
אין תקציר עריכה
שורה 19:
|צד ראשון-אבדות=6 נהרגו {{ש}} 27 נפצעו
|צד שני=[[תמונה:Flag of Egypt (1882-1922).svg|20px]] כוחותיו של [[אחמד עוראבי]]
|מפקד שני=הכוחות המורדים של [[אחמד עוראבי|עוראבי]]
|כוח שני=11 מבצרים
|צד שני-אבדות=680-700 איש
שורה 27:
 
'''הפגזת [[אלכסנדריה]]''' התרחשה בין ה-11-13 ליולי, [[1882]], על ידי [[הצי הים תיכוני]] ה[[האימפריה הבריטית|בריטי]]. ה[[אדצירל]] [[סר]] [[באוצ'מפ סיימור|באוצ'מפ פרדריק סיימור]] היה המפקד של 16 ספינות של [[הצי המלכותי הבריטי]] שהפליגו ל[[אלכסנדריה]]. לצעד הזה, שנועד מלכתחילה להרתיע, היה דווקא השפעה מנוגדת של חיזוק עמדתו הלאומנית של [[אחמד עוראבי|עוראבי]] (מנהיג המרד, שנהנה מתמיכת הצבא וההמון המצרי) ושלהוב כעסו של ההמון. הפיצוץ הבלתי נמנע התרחש ב-[[11 ביולי]], כאשר פרצו מהומות אלימות אנטי-אירופאיות בהם נהרגו למעלה מ-200 מצרים ו-50 אירופאים.
 
הברטיטים קיוו שהפגזה על אלכסנדריה תמוטט את עוראבי. ההתקפה אכן בוצעה ב-11 ביוני, אך הפכה את עוראבי לגיבור לאומי, עוד יותר ממה שנחשב קודם לכן. ההפגזה ארכה 10 וחצי שעות. ההיסטוריונים חלוקים בשאלה האם האדמירל סיימור הגזים בסכנה הנשקפת לכוחותיו מהסוללות המצריות באלכסנדריה, בשביל לכפות על הממשלה הבריטית המסוייגת עד כה, התערבות אקטיבית במצרים. לאחר שהבריטים הפגיזו את אלכסנדריה, הם המשיכו בפלישה קרקעית לעיר.
 
==רקע==
 
{{ערך מורחב|מרד עוראבי}}
 
בשנת [[1896]] חנך ה[[ח'דיו]] ה[[מצרים|מצרי]] [[איסמעאיל פאשה]] את [[תעלת סואץ]], שהייתה יוזמה משותפת של הממשלה המצרית ושל חברת תעלת סואץ הצרפתית. מתוך מליון וחצי פועלים מצרים כשעבדו בכריית התעלה, כ-125,000 מתו, בעיקר מ[[כולרה]]. במצרים הייתה רווחת האמרה, שהדם המצרי זרם בתעלה עוד קודם שמי הים זרמו בו. התעלה חסכה לספינות הבריטיות שהיו בדרכן ל[[הודו]] שבועות של הפלגה, והאינטרס הבריטי במצרים גבר.
 
בשל הפזרנות האדירה של ממשלת מצרים תחת הח'דיו השאפתני, נצטברו חובות שהמצרים לא יכלו לשלמם, ובריטניה רכשה את החלק של הח'דיו בחברת תעלת סואץ ב-[[1875]]. החלה התערבות בריטית-צרפתית במצרים, על אף שהייתה עדיין רשמית תחת שלטונה של [[האימפריה העות'מאנית]]. הדבר גרם לתסיסה לאומנית במצרים, ול[[מרד עוראבי|פריצתו של מרד]] בשנת [[1881]], ובפברואר 1882 הושגה שליטה מלאה במצרים בהנהגתו של הקולונל המצרי [[אחמד עוראבי]]. ההתקוממות ביטאה את הכעס של ההמון המצרי על ההשפעה המופרזת של זרים ונוצרים [[קופטים]] במצרים.