פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 80 בתים ,  לפני 6 שנים
חדרה נרכשה על ידי בנק אגודת ישראל. לטבריה לא מצאתי מקור ונראה שהוא בכלל נמכר לבנק הפועלים. את פתח תקווה לא מצאתי
הבנק לסחר חוץ קיבל את רשיונו מ[[בנק ישראל]] באוקטובר [[1955]]{{הערה|{{חרות||בנק לסחר חוץ יוקם בתל אביב|1955/10/19|00413}}}}, ופתח את שעריו ב[[שדרות רוטשילד]] 39, בנובמבר 1956{{הערה|{{הצופה||בנק לסחר חוץ נפתח בתל אביב|1956/11/16|00810}}{{ש}}{{דבר||בנק לסחר חוץ בערבון מוגבל|1956/11/15|00125|||Ad}}}}. בשנת 1958 הקים הבנק סניף ב[[ירושלים]]{{הערה|{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|1958/11/09|00802|||Ad}}}} ובסוף 1960 כבר היו לו 11 סניפים{{הערה|{{חרות||ממאזן של 3 מליון ל"י ל-32 מליון ל"י|1960/12/28|00303}}}}. במרץ 1962 היו לבנק 17 סניפים בישראל וארבעה סניפים ברחבי העולם{{הערה|{{דבר||הרחבה בעסקי בנק לסחר חוץ|1962/03/14|00502}}}}. בתחילת 1967 היו לבנק 29 סניפים בישראל{{הערה|{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|1967/01/27|00810|||Ad}}}}.
 
הבנק היה שותף בהקמת [[בנק ערבי ישראלי]] בסוף 1959 ובשנת 1960 מיזג אל תוכו את "אוצר המעמד הבינוני"{{הערה|{{מעריב||אוצר המעמד הבינוני|1960/04/01|02018|||Ad}}}}, ואת "בנק משכנתאות וחסכונות". כן רכש הבנק מספר אגודות הלואה וחסכון, בין השאר ב[[ראשון לציון]]{{הערה|{{מעריב|ע. גרא|הבנק לסחר חוץ חנך בנינו המחודש בראשון לציון|1961/04/30|00813}}}}, [[רמלה]]{{הערה|{{חרות||הלואה וחסכון רמלה|1961/04/19|00714|||Ad}}}}, נתניהונתניה{{הערה|{{חרות|שלמה יהושע|נחנך בנק לסחר חוץ בנתניה|1960/12/21|00410}}}}{{הערה|{{חרות|שלמה יהושע|בנק לסחר חוץ פתח שעריו בעיר היהלומים|1960/12/25|00304}}}}, טבריה וחדרה ואת קופת מלווה חקלאות פתח תקווה.
 
בשנת 1965 מכרה ממשלת ישראל את חלקה בסוויס-ישראל טרייד בנק לחברה המרכזית (לימים, [[כלל תעשיות]]), שהפכה לשותפה מרכזית בבנק לסחר חוץ. בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] רשם הבנק הפסדים כבדים{{הערה|{{מעריב||ערבות שניתנה לבנק לסחר חוץ|1969/07/06|00823}}}} וקיבל סיוע מהמדינה{{הערה|{{דבר||טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג|1970/12/31|00601}}}}. הממשלה רכשה בחזרה את הבנק מהחברה המרכזית על מנת להקים את [[הבנק הבינלאומי הראשון]]{{הערה|{{דבר|דוד ליפקין|הממשלה תרכוש מחצית ממניות בנק לסחר חוץ ב-16 מליון לירות|1971/06/30|00602}}{{ש}}{{דבר||ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר|1972/10/02|00208}}}}, ואילו החברה המרכזית רשמה הפסד בגין המכירה{{הערה|{{דבר||החברה המרכזית תשקיע במפעליה 200 מליון לירות|1972/06/20|00400}}{{ש}}{{דבר|דוד ליפקין|כלל - ענק כלכלי חדש|1972/12/31|00900}}}}.