יערות קק"ל – הבדלי גרסאות

ברבות השנים, סופחו המטרות האקולוגיות לגישה של קק"ל, והחשיבה על התרומה האקלימית והאקולוגית הפכה למוטיב מרכזי בעמדות קק"ל: "מטרת-העל של מפעל הייעור בישראל – לספק מגוון שירותי מערכת אקולוגית לתושבי הארץ."

 

1898 - הרצל מבקר בארץ ונוכח במצבה הירוד של צמחיית ארץ ישראל. בשובו הוא פונה לפרופסור אוטו ורבורג בבקשה שיכין סקר עצים המתאימים לייעור ארץ ישראל.

 

מלחמת העצמאות עצמה היוותה פגיעה בייעור בשל עיכוב התוכניות לייעור, וכן בשל מחסור בכח אדם. פגיעה נוספת נגרמה על ידי קבוצות תושבים ערביות, שהציתו חלקות יער בתקופה זו ואף תחת שלטונו של המנדט, כדרך להבעת מורת רוח מהמפעל הציוני כולו, ונסיון פגיעה ברכוש יהודי.

 

בשני העשורים הראשונים לקום המדינה מפעל הייעור המשיך להעסיק את המייסדים, בין השאר, על מנת לספק עבודה לעולים הרבים שעלו בשנים הראשונות למדינה. בשנים אלו גדל שטח היער בישראל לכדי 437,000 דונם, מתוכם רק 11% על שטח המדינה וכ 85% על שטח קק"ל.