חרם צרכנים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זהו שימוש חריג למונח
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''חרם צרכנים''' הוא אחד מאפיקי הפעולה של [[יוזמה צרכנית]] הכרוך בהימנעות, הנעשית מתוך רצון חופשי, מפעילות [[צרכנות|צרכנית]] ביחס למוצר מסוים, ארגון, או [[מדינה]]. חרם צרכנים הוא ניסיון של יחיד, או רבים, להגשים מטרות מסוימות על ידי עידוד צרכנים להימנע מלבצע רכישות מסוימות בשוק הסחורות.{{הערה|Friedman, Monroe (1999), ''Consumer Boycotts'', New York: Routledge.}}
 
אירועים ראשונים של חרם צרכנים ב[[ארצות הברית]] מוכרים כבר משנות ה-30 של [[המאה ה-19]] כאשר הוועידה הלאומית של השחורים (National Negro Convention) עודדה חרם על מוצרים שיוצרו באמצעי [[עבדות]]. המונח "חרם צרכנים" נטבע לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-19. אירועים בולטים נוספים של חרם צרכנים אירעו בימי פעילותה של [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]] (הבולט שבהם היה [[חרם האוטובוסים של מונטגומרי]]).
שורה 18:
במקביל לחרם על גבינת הקוטג' התקיימה [[שביתת הרופאים]] בשירות הציבורי, וכחודש לאחר הכרזת החרם, ב-[[14 ביולי]] [[2011]], פרצה [[מחאת האוהלים|המחאה החברתית]] המקיפה ביותר שהתקיימה אי-פעם בישראל, שהדרישה העיקרית של משתתפיה הייתה לרסן את ה[[קפיטליזם]] ולהפוך ל[[מדינת רווחה]].
המחאה הכוללת, שאחד מן הגפרורים שהציתו אותה היה [[מחאת הקוטג']], שבה והלהיטה את [[מחאת הקוטג']], והפכה אותה לחרם-צרכנים על כלל מוצרי "[[תנובה]]".
התוצאות הישירות של החרם הזה היו הפחתת מחירים על ידי "[[תנובה]]" ומתחרותיה, אם כי היו מי שטענו כי הפחתת המחירים נעשתה רק לגבי חלק מן המוצרים, בעוד שמחיריהם של מוצרים אחרים הועלו, וכן התפטרותה של [[זהבית כהן]] מתפקיד יו"ר חברת תנובה.
 
== חרם צרכנים בהלכה ==