אוון קורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
 
==משפט רצח ארלוזורוב==
תפקידו השיפוטי החשוב ביותר של קורי בתקופת כהונתו בארץ ישראל היה תפקיד אב בית הדין, ראש ההרכב, במשפט [[רצח ארלוזורוב]] בשנת [[1934]]. לצדו ישבו בדין במשפט זה השופטים [[יוסף משה ולירו]] ה[[יהודי]] ו[[עלי חסנה ביי]] ה[[ערבי]]. היה זה משפט שהסעיר את [[היישוב]] היהודי וגרם לקרע בין [[תנועת העבודה]] שהנהיגה את היישוב, לבין [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הרוויזיוניסטית]]. במשפט הואשמו ברציחתו של ארלוזורוב שני פעילים רוויזיוניסטים, [[אברהם סטבסקי]] ו[[צבי רוזנבלט]].
 
בתום המשפט, שהתמשך כעשרה חודשים והסתיים ב-[[8 ביולי]] 1934, קרא השופט קורי את פסק הדין; אברהם סטבסקי הורשע ב[[רצח]] וצבי רוזנבלט זוכה. הרשעתו של סטבסקי הייתה ברוב דעות של השופטים קורי וחסנה, כאשר השופט ולירו, בדעת מיעוט, סבר שיש לזכותו. על סטבסקי הוטל [[עונש מוות]]. סטבסקי הגיש ערעור על פסק-הדין לבית המשפט העליון המנדטורי. בדין ישבו השופטים [[פרנסיס בייקר]] ו[[ג'וליאן דה-פרייטס]] ואב בית הדין היה זקן השופטים [[מייקל מקדונל]]. ב-[[20 ביולי]] 1934 זוכה סטבסקי, על ידי כל השופטים, וזאת על בסיס דיני הראיות שנהגו בארץ ישראל המנדטורית (אך לא בבריטניה עצמה) שלפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של סימה ארלוזורוב, שזיהתה את סטבסקי כאיש שרצח בנוכחותה את בעלה, אין בה כדי להרשיע את סטבסקי, מאחר שעדותה לא נתמכה בראיה נוספת.