מרדוניוס – הבדלי גרסאות

אביו של מרדוניוס, [[גובריאס]], היה אציל פרסי שסייע לדריווש להפיל את [[ברדיה (בן כורש)#ההתחזות|סְמֶרְדִיס המַאג]] ולתפוס תחתיו את כס המלוכה. הברית בין המלך החדש וידידו הודקה בנישואים דיפלומטיים. דריווש נשא לאישה את בתו של גובריאס, ואילו גובריאס התחתן עם אחות דריווש. מרדוניוס, בנו של גובריאס, נישא לימים ל[[ארטזוסטרה]] בת דריווש, וכך נעשה לחתנו של המלך.‏‏<ref>{{הערה|הרודוטוס, ספר ו, 43.</ref>}}

באביב שנת [[500 לפנה"ס|492 לפנה"ס]], שנתיים לאחר דיכוי [[המרד האיוני]], נשלח מרדוניוס עם צבא וצי גדולים להרחיב את גבולות הממלכה אל מעבר ל[[הלספונטוס]], אל אדמת אירופה. מסע המלחמה, שהתנהל ביבשה ובים כאחד, כוון לכאורה להענשת [[אתונה העתיקה|אתונה]] ו[[ארטריה]] על תמיכתן הפעילה במרד, אך למעשה נועד לכיבושה מחדש של [[תראקיה]] ולשעבודה של [[מקדוניה היוונית|מקדוניה]] למלך הפרסי. לאחר כיבוש האי [[תאסוס]] המשיך הצי את דרכו לאורך חופו הצפוני של [[הים האגאי]]. סמוך לחצי האי [[הר אתוס|אתוס]] פרצה סערה עזה, בה טבעו כ-300 אוניות ועימן ירדו למצולות כ-20,000 איש. וכאילו לא די בכך, צבא היבשה, שנמצא אותו זמן במקדוניה, הוכה מכה קשה בהתקפה לילית של ה[[בריגים]], אחד משבטי התראקים, ומרדוניוס עצמו נפצע בה. בשל האבידות הרבות בצבא ובצי החליט מרדוניוס לסיים את המסע ולשוב לאסיה הקטנה, אך לא לפני שהכניע את הבריגים וכבש את ארצם. בעקבות הכישלון הודח מרדוניוס על ידי דריווש, ומלאכת הענישה של אתונה וארטריה הופקדה בידי [[דאטיס]] ו[[ארטפרנס (בן ארטפרנס)|ארטאפרנס]].<ref>{[הערה|הרודוטוס, ספר ו, 43-45, 94.</ref>}}

עם מות דריווש ועלייתו לכס של קסרקסס, נעשה מרדוניוס ראש המצדדים בחידוש המלחמה על אתונה בפרט ויוון בכלל. הרודוטוס מספר, כי הצליח לשכנע את המלך בצורך למחוק את חרפת התבוסה שנחלו דאטיס וארטאפרנס ב[[קרב מרתון]] (490 לפנה"ס) ובתועלת שתצמח לו אם יוסיף את יוון אל נחלות ממלכתו. הוא מוסיף, כי לא נעלמה מעיניו של מרדוניוס גם טובתו האישית, מאחר שהיה בכיר אנשי המלך ושאף להתמנות למושלה של יוון הכבושה.<ref>{{הערה|הרודוטוס, ספר ז, 5, 6, 9.</ref>}}

מרדוניוס מוזכר ראשון ברשימת ששת המצביאים הראשיים של הצבא הפרסי שפלש ליוון. בעקבות המפלה בקרב הימי ליד [[קרב סלמיס|סלמיס]], הסיג קסרקסס את ציו וחלק מצבאו אל אסיה הקטנה. מרדוניוס נותר לחרוף בתראקיה, עם יתרת הצבא, כדי לפלוש אל הפלופונסוס לכשתתחדש עונת הלחימה. נסיונותיו הדיפלומטיים לנתק את אתונה מן [[הברית ההלנית]] לא צלחו, ובקיץ 479 פלש עם צבאו ל[[אטיקה]]. האתונאים, שאדמתם נכבשה שנית על ידי הפרסים אך הקדימו למצוא מקלט באי [[סלמיס (אי)|סלמיס]], דחו שוב את הצעותיו, ויחד עם שאר חברי הברית ההלנית התכוננו לקרב נוסף. המערכה הוכרעה ב[[קרב פלטאיה]]. תבוסת הצבא הפרסי מיד ה[[ספרטה|ספרטנים]] וה[[פלופונסוס|פלופונסים]] בפיקוד [[פאוסניאס (מצביא)|פאוסניאס]] הייתה שלמה, ומרדוניוס עצמו נהרג בקרב.<ref>{{הערה|הרודוטוס, ספר ז, 82; ספר ח, 100-102, 113, 136-144; ספר ט, 1-63.‏</ref>}}