מורגן צ'נגיראי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q57762 |
|||
שורה 16:
ב-2005 התפצלה ה-MDC על רקע השאלה האם יש להחרים את הבחירות שנערכו באותה שנה.
==בחירות 2008 ו-2013==
ב-[[29 במרץ]] 2008 נערכו בחירות לנשיאות ולבית הנבחרים של זימבבואה. לצד מוגאבה וצ'נגיראי התמודד גם מועמד עצמאי, סימבה מקוני, שפרש מ-ZANU. הבחירות נערכו על רקע מצב כלכלי מחמיר והולך ו[[אינפלציה]] דוהרת, וסקרים ניבאו תבוסה למוגאבה. בבחירות לבית הנבחרים זכו מפלגות האופוזיציה לרוב קטן, ואולם תוצאות הבחירות לנשיאות לא היו חד-משמעיות. ועדת הבחירות המרכזית עיכבה את פרסום התוצאות לנשיאות למעלה מחודש, על-אף תרעומת בינלאומית רבה ומהומות במדינה, שעליהם הגיבה הממשלה בצעדי דיכוי .לבסוף הכריזה ועדת הבחירות כי צ'נגיראי זכה ב-47.9% מן הקולות מול 43% למוגאבה, וכיוון שנדרשים לפחות 50 אחוזי תמיכה כדי לנצח בסיבוב בחירות יחיד יהיה צורך בסיבוב שני. צ'נגיראי הודיע כי ועדת הבחירות זייפה את התוצאות. לאחר התלבטות, החליט שלא להחרים את הסיבוב השני אלא להתמודד בו מול מוגאבה.
שורה 22:
לאחר הסיבוב השני של הבחירות, שבו היה מוגאבה המועמד היחיד, נפתח משא ומתן ממושך על עתידה הפוליטי של המדינה, באמצעות מתווכים דרום-אפריקאים. בספטמבר נחתם הסכם לחלוקת סמכויות השלטון בין ZANU לבין התנועה לשינוי דמוקרטי. הוסכם על מינויו של צ'נגראי ל[[ראש ממשלה]], תוך שמוגאבה ממשיך לכהן כ[[נשיא]]; ועל חלוקת משרדי הממשלה והשליטה בזרועות הביטחון בין המפלגות{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1021627.html נשיא זימבבואה ומנהיג האופוזיציה חתמו על הסכם לחלוקת השלטון], באתר [[הארץ]], 16 בספטמבר 2008}}. מוגאבה ואנשי ZANU לא מיהרו ליישם את ההסכמה העקרונית שהתקבלה, והמשבר הפוליטי נמשך, תוך שזימבבואה מתמודדת עם משבר כלכלי, בידוד בינלאומי גובר ומגפת [[כולרה]]. צ'נגיראי הושבע לבסוף כראש ממשלה רק ב-[[11 בפברואר]] [[2009]].
גם בבחירות לנשיאות שנערכו ביולי [[2013]], הוא הפסיד לנשיא המכהן והמפלגה מטעמו טענה לזיופים נרחבים בהליך הבחירות.
==עמדות==
| |||