הבדלים בין גרסאות בדף "לוחמי חרות ישראל"

 
הלח"י החזיק באידאולוגיה אנטי-[[אימפריאליזם|אימפריאליסטית]]. לשיטתו, השלטון הבריטי בשטחי ארץ ישראל נחשב כיבוש לא חוקי, ועל כן הלח"י ריכז את מתקפותיו כנגד מטרות בריטיות (בניגוד להגנה והאצ"ל שעסקו בעיקר בלוחמה נגד הערבים). אסירי הלח"י סירבו להגן על עצמם במשפטיהם אצל הבריטים, ובדרך כלל הסתפקו בקריאת הצהרה שבה טענו שלבית המשפט, המייצג כוח כובש, אין סמכות לשופטם והוא אינו חוקי. מאותה סיבה סירבו אסירי הלח"י לבקש [[חנינה]], גם במקרים שבהם בקשה כזו הייתה חוסכת מהם [[עונש מוות]]. אחד מאסירי הלח"י, [[משה ברזני]], התאבד בכלא (יחד עם לוחם האצ"ל [[מאיר פיינשטיין]]), כדי למנוע מהבריטים את היכולת להוציא אותם להורג בתלייה.
 
מימוש האידאולוגיה הנ"ל היה בעזרת פעולות טרור והתנקשות כנגד נציגי השלטון הבריטי כגון חיילים שוטרים ותחנות משמר וצבא בריטי.
הארגון פעל בעיקר במרכז הארץ: ירושלים ותל אביב. למרות שחלק מהאידאולוגיה של הארגון היתה הפרחת בשממה, לא הקים הארגון שום ישוב בארץ.
 
המנון לח"י, "[[חיילים אלמונים]]", נכתב על ידי אברהם שטרן, מייסד ומפקד הלח"י (קודם להקמת הלח"י שימש המנון זה את האצ"ל).