יוחנן מדמשק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 31:
יוחס לו החיבור המפורסם "[[בן המלך והנזיר]]" (שתרגם לעברית ועיבד, כך שיהיה לו תוכן יהודי, [[אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי]]), אך למעשה זה האחרון נכתב על ידי נזיר גיאורגי בן המאה ה-10 (בהתבססו כנראה על סיפורי [[בודהא]]).
בתחום המוזיקה הכנסייתית הביזנטית, יוחנן מדמשק נחשב ליוצר ה"אוקטואכוס", הסדרת השירה הכנסייתית (ובפרט שירי תחיית של ישו) ב-8 מודוסים או טונים מוזיקליים הקרויים "אכוס" (מקבילה של הטונים במוזיקה המערבית ול[[מקאמה|מקאמות]] במוזיקה של המזרח התיכון) ששורשיהם במודוסים המוזיקליים היווניים: 4 הנקראים "אותנטיים" ו4 הנקראים "פלאגאלים". החוקרים סבורים שהאוקטואיכוס היה קיים לפניו ושיוחנן הנהיג אותו רשמית על מנת להגן על המוזיקה הכנסייתית מפני שינויים והשפעות זרות.{{הערה|Nicu Moldoveanu 2007 עמוד 11}}{{הערה|Nicu Moldoveanu 2007 עמוד 18}}
כמלחין (מלודוס) הראשי של הנוצרים בירושלים, יוחנן מדמשק יחד עם נזירים "סבאים"(ממנזר מר סבא) אחרים (כגון קוסמה הקדוש ממיומה, תאודור הקדוש, תאופן גראפטוס) הובילו את המסורת הירושלמית או "אגיופוליטית" שבישרה שלב חדש בהתפתחות המוזיקה הכנסייתית האורתודוקסית והביזנטית.{{הערה|Nicu Moldoveanu 2007 עמוד 11}}
מיחסים לו תפקיד בהנהגת מערכת התווים הביזנטית האמצעית. {{הערה|Nicu Moldoveanu 2007 עמוד 17}}
| |||