|
|
|
==הקמה וסמכויות==
[[תקנון הכנסת]] מסמיך את ועדת החוץ והביטחון לדון ב"מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה". בשנת [[1982]], בעקבות הדלפות מהוועדה, החליט יו"ר הוועדה דאז להקים "כמה ועדות משנה, בהרכב מוגבל,{{הערה|שם=הערה1|[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/defense_17_6.pdf ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים]}} החליט יו"ר הוועדה דאז להקים "כמה ועדות משנה, בהרכב מוגבל, כדי לדון ביתר פירוט ועומק בסוגיות רגישות הנתונות לאחריותה של הוועדה".{{הערה|שם=הערה2|[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/bitachon11.pdf סוגיית ג'ונתן פולארד]}} אחת מהן כונתה "ועדת המשנה למודיעין ושירותי ביטחון", והיא נועדה לקיים דיונים מקיפים ופתוחים עם שירותי המודיעין באופן שיקיים את הפיקוח הפרלמנטרי על גופים אלה מבלי לסכן את ביטחון המדינה באמצעות פרסום מידע סודי. ב-[[2002]], עם אישורו בכנסת של חוק [[השב"כ]],{{הערה|{{ynet|סמדר שמואלי|חוק השב"כ אושר בכנסת|1648588|11 בפברואר 2002|}}}} קיבלה ועדת המשנה מעמד סטטוטורי בעקבות הסמכויות שניתנו לה מכוחו. על פי הנוהג, ניתן ייצוג שווה יחסית ל[[קואליציה]] ול[[אופוזיציה]] ומוענקת עדיפות למינוי חברי כנסת עם ידע ביטחוני מוקדם, משירות או מכהונה מיניסטריאלית.
==עבודת הוועדה==
|
