אלול – הבדלי גרסאות

חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "[[סליחות]]". בני עדות המזרחהספרדים משכימים לאמירת סליחות מתחילת החודש לעומת בני אשכנזהאשכנזים הנוהגים באמירת סליחות רק מתחילת השבוע האחרון לפני ראש השנה.

מנהגבחלק בקהילותמקהילות אשכנז ישראלנהוג להוסיף בתפילה את מזמור כ"ז ב[[תהלים]], "לדוד ה' אורי וישעי" מ[[ראש חודש]] אלול ועד [[הושענא רבה]] פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]] לאחר אמירת [[עלינו לשבח]] בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת [[שיר של יום]]<ref>, מנהג [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] לאמרו מיד לאחר [[חזרת הש"ץ]] לפני ה[[קדיש]].</ref>), ובערב ב[[תפילת מנחה]] ל[[נוסח ספרד]]<ref>. מנהג [[חסידות גור]] לאמרו לאחר [[תפילת ערבית]]</ref>, ול[[נוסח אשכנז]] המזרחי ב[[תפילת ערבית]]<ref>בנוסח אשכנז המערבי לא התקבל המנהג, וכן אצל הנוהגים במנהג הגר"א.</ref>. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה<ref>ישנן קהילות ספרדיות הנוהגות לומר מזמור בימות החול לאורך כל השנה ולא רק בימי אלול, בסיום תפילת שחרית וכפתיחה לתפילת ערבית</ref>.

כמומנהג כןנוסף נהגושמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע ב[[שופר]] מראש חודש אלול ועד יוםסמוך לפנילערב ערבראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה<ref>. אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה</ref>., התקיעותולפי הןמנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני אמירתראש "לדודהשנה<ref>דברי הקהלות, עמ' אורי121 וישעי" ב[[תפילת שחרית]http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6822&st=&pgnum=122] .</ref> יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של '''תשר"ת''' ('''ת'''קיעה '''ש'''ברים ת'''ר'''ועה '''ת'''קיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע בעת אמירת [[י"ג מידות]] שבסליחות בלבד.