אלול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שם החודש: ניסוחים ועריכה
←‏מנהגי החודש: כמה דיוקים; מצריך עוד הרבה עבודה
שורה 33:
 
==מנהגי החודש==
חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "[[סליחות]]". בני עדות המזרחהספרדים משכימים לאמירת סליחות מתחילת החודש לעומת בני אשכנזהאשכנזים הנוהגים באמירת סליחות רק מתחילת השבוע האחרון לפני ראש השנה.
 
ב[[חסידות]] מקובל לומר שבניגוד לשאר השנה בה המלך (האל) נמצא בארמון, באלול: "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם. על פי חז"ל, לאחר שנשתברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור.
שורה 39:
משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי [[תנועת המוסר]] המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי [[ישראל סלנטר]], בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל").
 
מנהגבחלק בקהילותמקהילות אשכנז ישראלנהוג להוסיף בתפילה את מזמור כ"ז ב[[תהלים]], "לדוד ה' אורי וישעי" מ[[ראש חודש]] אלול ועד [[הושענא רבה]] פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]] לאחר אמירת [[עלינו לשבח]] בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת [[שיר של יום]]<ref>, מנהג [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] לאמרו מיד לאחר [[חזרת הש"ץ]] לפני ה[[קדיש]].</ref>), ובערב ב[[תפילת מנחה]] ל[[נוסח ספרד]]<ref>. מנהג [[חסידות גור]] לאמרו לאחר [[תפילת ערבית]]</ref>, ול[[נוסח אשכנז]] המזרחי ב[[תפילת ערבית]]<ref>בנוסח אשכנז המערבי לא התקבל המנהג, וכן אצל הנוהגים במנהג הגר"א.</ref>. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה<ref>ישנן קהילות ספרדיות הנוהגות לומר מזמור בימות החול לאורך כל השנה ולא רק בימי אלול, בסיום תפילת שחרית וכפתיחה לתפילת ערבית</ref>.
 
טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב [[מדרש שוחר טוב]]{{הערה|על תהלים כ"ז}} על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז ל[[ראש השנה]], "ישעי" ל[[יום הכיפורים]] ו"ממי אירא" ל[[הושענא רבה]], או לגירסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.
כמומנהג כןנוסף נהגושמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע ב[[שופר]] מראש חודש אלול ועד יוםסמוך לפנילערב ערבראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה<ref>. אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה</ref>., התקיעותולפי הןמנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני אמירתראש "לדודהשנה<ref>דברי הקהלות, עמ' אורי121 וישעי" ב[[תפילת שחרית]http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6822&st=&pgnum=122] .</ref> יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של '''תשר"ת''' ('''ת'''קיעה '''ש'''ברים ת'''ר'''ועה '''ת'''קיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע בעת אמירת [[י"ג מידות]] שבסליחות בלבד.
 
נהגו להוסיף בחודש אלול בכל אגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".