הבדלים בין גרסאות בדף "אלול"

נוספו 94 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
(←‏מנהגי החודש: כמה דיוקים; מצריך עוד הרבה עבודה)
משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי [[תנועת המוסר]] המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי [[ישראל סלנטר]], בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל").
 
בחלק מקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילה את מזמור כ"ז ב[[תהלים]], "לדוד ה' אורי וישעי" מ[[ראש חודש]] אלול ועד [[הושענא רבה]] פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]] לאחר אמירת [[עלינו לשבח]] בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת [[שיר של יום]]<ref>, מנהג [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] לאמרו מיד לאחר [[חזרת הש"ץ]] לפני ה[[קדיש]].</ref>), ובערב ב[[תפילת מנחה]] ל[[נוסח ספרד]]<ref>. מנהג [[חסידות גור]] לאמרו לאחר [[תפילת ערבית]]</ref>, ול[[נוסח אשכנז]] המזרחי ב[[תפילת ערבית]]<ref>בנוסח אשכנז המערבי לא התקבל המנהג [, וכן אצל הנוהגים במנהג הגר"א (מעשה רב אות נ"ג [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30753&pgnum=18] )</ref>. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה<ref>ישנן קהילות ספרדיות הנוהגות לומר מזמור בימות החול לאורך כל השנה ולא רק בימי אלול, בסיום תפילת שחרית וכפתיחה לתפילת ערבית</ref>.
 
טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב [[מדרש שוחר טוב]]{{הערה|על תהלים כ"ז}} על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז ל[[ראש השנה]], "ישעי" ל[[יום הכיפורים]] ו"ממי אירא" ל[[הושענא רבה]], או לגירסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.
מנהג נוסף שמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע ב[[שופר]] מראש חודש אלול ועד סמוך לערב ראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה<ref>. אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה</ref>, ולפי מנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני ראש השנה<ref>דברי קהלות, עמ' 121 [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6822&st=&pgnum=122] .</ref>. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של '''תשר"ת''' ('''ת'''קיעה '''ש'''ברים ת'''ר'''ועה '''ת'''קיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע בעת אמירת [[י"ג מידות]] שבסליחות בלבד.
 
נהגו להוסיף בחודש אלול בכל אגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".