השאלה היהודית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הפיתרון הסופי: עריכה |
מ ז |
||
שורה 1:
[[קובץ:Auschwitz gate june2005.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[אושוויץ]], שבו נערך חלק משמעותי מ[[
'''השאלה היהודית''' או '''הבעיה היהודית''' היה כינוי שרווח בשיח ה[[אירופה|אירופי]] עם
==היסטוריה==
שורה 8 ⟵ 9:
לדעת חוקרת ה[[שואה]] [[לוסי דווידוביץ']], הביטוי שימש כמינוח [[נייטרליות|נייטרלי]] ליחס השלילי ששרר בחברה האירופית כלפי ההתבדלות העיקשת של העם היהודי, מול מגמת ה[[לאומיות]] ולידתן של [[מדינת לאום|מדינות לאום]]. לדבריה, "ההיסטוריה של ה[[אמנציפציה]] והאנטישמיות באירופה גדושות ב"פתרונות" לשאלה היהודית"{{הערה|Lucy Dawidowicz, The War Against the Jews, 1933-1945 (New York, 1975), pp. xxi-xxiii.}}. בהמשך נדונה השאלה היהודית ב[[צרפת]], במסגרת הדיון הפוליטי שהתעורר בעקבות המהפכה הצרפתית. הגרמני [[ברונו באואר]] הציג את השאלה היהודית לראשונה בגרמניה, ב[[מסה]] שחיבר בשם זה.
לאורך השנים פורסמו מאות [[פמפלט
עד לשנת [[1860]] לא ניתן היה להכריע האם הדיון הציבורי בשאלה היהודית נוהל ותוחזק בידי היהודים או בידי מבקריהם. אולם החל משנה זו החל המוטיב האנטישמי להתחזק משמעותית בשיח בסוגייה זו. מאמרים שעסקו בשאלה היהודית תיארו את היהודים כגורם הסותר את זהות האומה הגרמנית, מונע את התלכדותה, וכאויבי המדינה מבית. כותבים אנטישמים תיארו את השאלה היהודית כבעיה גזעית שאינה ניתנת לפתרון באמצעות אינטגרציה, וזאת כדי לבסס את דרישתם לביטול הצביון היהודי שפשה, לתפיסתם, בעיתונות, בחינוך, בניהול כלכלת המדינה ובתרבות. הנימוק הגזעני לשאלה היהודית שימש הצדקה גם לדרישה הציבורית שלא לקיים [[נישואי תערובת]] בין יהודים ללא-יהודים, וכן לדרישה להדיח את היהודים ממשרות בכירות, לטענתם, בהן החזיקו.
[[משפט דרייפוס]] היה זרז להתפתחות הדיון בנושא בצרפת, ואף היה בעל השפעה מכרעת על התפתחות הרעיון הציוני אצל [[הרצל]]. יש הרואים בהגירה, המונית אך בלתי מאורגנת של יהודים למזרח אירופה ול[[ארצות הברית]],
השימוש שעשו הנאצים בביטוי בהקשר
==השאלה היהודית בספרות==
שורה 24 ⟵ 25:
הכלכלן [[ורנר זומבארט]], אשר חיבר ספר על הקשר בין היהודים ל[[קפיטליזם]], התייחס בין השאר ל[[יהודי החצר]], ששירתו את שליטי המדינות שבהן פעלו, כדוגמה ראויה לאינטגרציה של יהודים{{הערה|[[ורנר זומבארט]], '''היהודים והקפיטליזם המודרני''', 1911}}.
==
{{הפניה לערך מורחב|
בשיח הגרמני, אף לפני עליית הנאציזם לשלטון, השאלה היהודית שימשה כותרת לשיח שהנחת היסוד שלו היא שהיהודים הם גורם שלילי בחברה הגרמנית. בשפות רבות ישנה זהות בין תרגום המילה "שאלה" לתרגום המילה "בעיה", וכך הפכה לעתים "שאלת היהודים" ל"בעיה היהודית". הוגים גרמנים הציעו פתרונות שונים – כגון הגליית היהודים ל[[מדגסקר]] ואף תמיכה בציונות.
במהלך מלחמת העולם השנייה כינס השלטון הנאצי את [[ועידת ונזה]], שבה רוכזו נתונים על האוכלוסייה היהודית והוסכם על ביצוע '''
מקובל לייחס את תחילת ביצוע
==הערות==
|