השאלה היהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ז
שורה 1:
[[קובץ:Auschwitz gate june2005.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[אושוויץ]], שבו נערך חלק משמעותי מ[[הפיתרוןהפתרון הסופי]]]]
'''השאלה היהודית''' או '''הבעיה היהודית''' היה כינוי שרווח בשיח ה[[אירופה|אירופי]], וכללבהתייחס למגוון רחב של שאלות [[סוציולוגיה|חברתיות]] הנוגעות למצבם ומעמדם של [[יהודי אירופה]] בחברה האירופית. בין הנושאים שנכללו בשאלה היהודית: מעמדם של היהודים מבחינה [[חוק|חוקית]]ית, [[אזרחות|אזרחית]] ו[[לאומיות|לאומית]]. השיח סביב השאלה היהודית רווח ב[[מערב אירופה|מערב]] ו[[מרכז אירופה]] בקרב [[עיתונאי|עיתונאים]]ם ו[[פוליטיקאיםפוליטיקאי]]ם, והוא הושפע בין השאר מ[[הנאורות]] ו[[המהפכה הצרפתית]]. המונח היה שגור בפיהם של [[אנטישמיות|אנטישמים]] החל מ[[שנות השמונים של המאה ה-19]], ומאידך – בפיהם של יהודים תומכי ומתנגדי ה[[ציונות]], שהחלה להתבסס באותה התקופה.
 
עם עליית [[הרייךעליית השלישי]]הנאצים לשלטון|עליית ב[[גרמניההנאצים לשלטון בגרמניה]], מינה [[אדולף היטלר]] את [[היינריך הימלר]] לעמוד בראש הפרויקט להשמדת יהדות אירופה, שכונה '''[[הפיתרוןהפתרון הסופי|הפיתרוןהפתרון הסופי של שאלתלשאלת היהודים באירופה]]''' (בגרמנית: "Endlösung der Judenfrage").
 
==היסטוריה==
שורה 8 ⟵ 9:
לדעת חוקרת ה[[שואה]] [[לוסי דווידוביץ']], הביטוי שימש כמינוח [[נייטרליות|נייטרלי]] ליחס השלילי ששרר בחברה האירופית כלפי ההתבדלות העיקשת של העם היהודי, מול מגמת ה[[לאומיות]] ולידתן של [[מדינת לאום|מדינות לאום]]. לדבריה, "ההיסטוריה של ה[[אמנציפציה]] והאנטישמיות באירופה גדושות ב"פתרונות" לשאלה היהודית"{{הערה|Lucy Dawidowicz, The War Against the Jews, 1933-1945 (New York, 1975), pp. xxi-xxiii.}}. בהמשך נדונה השאלה היהודית ב[[צרפת]], במסגרת הדיון הפוליטי שהתעורר בעקבות המהפכה הצרפתית. הגרמני [[ברונו באואר]] הציג את השאלה היהודית לראשונה בגרמניה, ב[[מסה]] שחיבר בשם זה.
 
לאורך השנים פורסמו מאות [[פמפלט|פמפלטים]]ים, מאמרים, ספרים וחיבורים שונים ביחס לשאלה היהודית – רבים מהם כוללים הצעות לפתרונות שונים, כגון [[טרנספר]], [[גירוש]] או הטמעה של האוכלוסייה היהודית במקום מושבה. במקביל פורסמו חיבורים ביקורתיים רבים, הן ביחס לבעיה והן ביחס לפתרונות. גם החיבורים הביקורתיים הציעו לעתים פתרונות, כגון אינטגרציה או [[חינוך מחדש]] של האוכלוסייה היהודית. חוקר השואה פרופ' [[אוטו דב קולקה]] מ[[האוניברסיטה העברית]] גורס שהשימוש בביטוי נעשה נפוץ במהלך המאה ה-19, במסגרת הדיון הציבורי באמנציפציה.
 
עד לשנת [[1860]] לא ניתן היה להכריע האם הדיון הציבורי בשאלה היהודית נוהל ותוחזק בידי היהודים או בידי מבקריהם. אולם החל משנה זו החל המוטיב האנטישמי להתחזק משמעותית בשיח בסוגייה זו. מאמרים שעסקו בשאלה היהודית תיארו את היהודים כגורם הסותר את זהות האומה הגרמנית, מונע את התלכדותה, וכאויבי המדינה מבית. כותבים אנטישמים תיארו את השאלה היהודית כבעיה גזעית שאינה ניתנת לפתרון באמצעות אינטגרציה, וזאת כדי לבסס את דרישתם לביטול הצביון היהודי שפשה, לתפיסתם, בעיתונות, בחינוך, בניהול כלכלת המדינה ובתרבות. הנימוק הגזעני לשאלה היהודית שימש הצדקה גם לדרישה הציבורית שלא לקיים [[נישואי תערובת]] בין יהודים ללא-יהודים, וכן לדרישה להדיח את היהודים ממשרות בכירות, לטענתם, בהן החזיקו.
 
[[משפט דרייפוס]] היה זרז להתפתחות הדיון בנושא בצרפת, ואף היה בעל השפעה מכרעת על התפתחות הרעיון הציוני אצל [[הרצל]]. יש הרואים בהגירה, המונית אך בלתי מאורגנת של יהודים למזרח אירופה ול[[ארצות הברית]], כפיתרוןכפתרון ספונטני שנקטו אותם מהגרים לשאלה היהודית.
 
השימוש שעשו הנאצים בביטוי בהקשר לפיתרוןלפתרון הסופי נתפס כשימוש הזדוני ביותר שנעשה בביטוי זה{{הערה|Stig Hornshoj-Moller (1998-10-24). "Hitler's speech to the Reichstag of January 30, 1939". The Holocaust History Project. Retrieved 2008-03-25.}}.
 
==השאלה היהודית בספרות==
שורה 24 ⟵ 25:
הכלכלן [[ורנר זומבארט]], אשר חיבר ספר על הקשר בין היהודים ל[[קפיטליזם]], התייחס בין השאר ל[[יהודי החצר]], ששירתו את שליטי המדינות שבהן פעלו, כדוגמה ראויה לאינטגרציה של יהודים{{הערה|[[ורנר זומבארט]], '''היהודים והקפיטליזם המודרני''', 1911}}.
 
==הפיתרוןהפתרון הסופי==
{{הפניה לערך מורחב|הפיתרוןהפתרון הסופי}}
בשיח הגרמני, אף לפני עליית הנאציזם לשלטון, השאלה היהודית שימשה כותרת לשיח שהנחת היסוד שלו היא שהיהודים הם גורם שלילי בחברה הגרמנית. בשפות רבות ישנה זהות בין תרגום המילה "שאלה" לתרגום המילה "בעיה", וכך הפכה לעתים "שאלת היהודים" ל"בעיה היהודית". הוגים גרמנים הציעו פתרונות שונים – כגון הגליית היהודים ל[[מדגסקר]] ואף תמיכה בציונות.
 
במהלך מלחמת העולם השנייה כינס השלטון הנאצי את [[ועידת ונזה]], שבה רוכזו נתונים על האוכלוסייה היהודית והוסכם על ביצוע '''הפיתרוןהפתרון הסופי לשאלת היהודים'''. מי שריכז את דיוני הוועידה היה [[אדולף אייכמן]].
 
מקובל לייחס את תחילת ביצוע הפיתרוןהפתרון הסופי, כלומר הרג שיטתי והמוני של יהודים, ל[[מבצע ברברוסה]]. בתחילה בוצע ההרג סמוך לקברי אחים שנחפרו מראש. בהמשך נרצחו היהודים באמצעות גזים שנפלטו מהמשאיות שהובילו אותם לקברי האחים. שיאו של המפעל היה ב[[מחנות ההשמדה]]. הפיתרוןהפתרון הסופי הוביל להשמדתם של 6 מיליון יהודים, 3.5 מיליון מתוכם ב[[תאי הגזים]].
 
==הערות==