מיכאל קוסטא – הבדלי גרסאות

נוסף בית אחד ,  לפני 8 שנים
אין תקציר עריכה
לאחר סיום לימודיו עברו בוגרי המחזור [[הכשרה]] בקיבוצים כגרעין לקראת הקמת [[קיבוץ]] [[להבות הבשן]]. קוסטא פעל בהנהגה הראשית של השומר הצעיר, ובהיותו ב[[תל אביב]] ביקר ב[[הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב|גן הזואולוגי]] של המורה לטבע [[יהושע מרגולין]]. עם סיום פעילותו, נשלח על ידי התנועה ללמוד באוניברסיטה כדי להכשירו כמורה ב"שומריה". עם סיום לימודיו החל לעבוד כמורה במוסד (המחזור הראשון שלימד היה קבוצת "סנונית"). בהמשך עבר ל[[קיבוץ]] [[משמר העמק]].
ב-[[1948]] נפצע ב[[מלחמת העצמאות]] בהתקפה על משמר העמק.{{ש}}
הקים משפחה עם צילהצִלָה (לבית שלי), והיה אב לבן, עמוס. כעבור מספר שנים נפרדו בני הזוג. ב-[[1956]] נישא לירדנה לבית סנדלר, שלה היה נשוי עד מותו, והיה אב לשלושה: רותי, יורי וגידי.
 
בשנת [[1951]], כשנוסד ה[[סמינר למורים]] של [[התנועה הקיבוצית]], [[סמינר הקיבוצים אורנים|סמינר "אורנים"]], הצטרף קוסטא לסגל כמורה ל[[זואולוגיה]], ויחד עם עמיתיו [[עמירם שקולניק]] [[אביתר נבו|אביתר נבואביתר (אייבי) נבו]] הקים את החוג לביולוגיה בסמינר. קוסטא לימד בסמינר במשך כמעט ארבעים שנה, היה ממתווי דרכו של "בית מרגולין" (המרכז להוראת מדעי החיים באורנים) ושימש כראש החוג לביולוגיה וכאחראי על בית מרגולין.
בשנת [[תשי"ט]]-[[1959]] קיבל תואר [[דוקטור]] בהצטיינות יתרה{{הערה|{{דבר||תארים אקדמיים הוענקו ל-707 איש בסיום מחזור ל' של האוניברסיטה העברית: מי ומי בין מקבלי התארים|1960/07/01|01426|טור 3}}.}} מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]], על ה[[דיסרטציה]] "האֶקטופרזיטים של יונקים ועופות בישראל".
קוסטא היה ממובילי האקדמיזציה של הסמינר, שבשנת [[1971]] איגד את תחומי המדעים והכשרת המורים לבתי הספר העל-יסודיים תחת החטיבה האוניברסיטאית הכפופה ל[[אוניברסיטת חיפה]].
ספר נוסף שחיבר, על [[ראייה]] ו[[תפיסה]], נותר ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]].
 
מיכאל קוסטא נפטר במרץ [[19221992]], שבוע לפני מלאת לו 70.
הותיר את אשתו ירדנה, וארבעתארבעת ילדיו ומשפחותיהם.
 
אוסף החרקים שעליו שקד במשך עשרות שנים שמור בין האוספים הלאומיים בתחום זה שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
משתמש אלמוני