דמוקרטיה ישירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פרשנות מעוותת
שורה 63:
 
==טיעונים נגד דמוקרטיה ישירה==
*'''[[עריצות הרוב]]''' - דמוקרטיה ישירה מוגבלת ביכולתה להגן על קבוצות מיעוט בחברה אשר להן אינטרסים ייחודיים. דווקא כשלכל אדם קול שווה קולן של קבוצות השוליים נבלע ונעלם. בעיה זו מחריפה במיוחד כאשר קיים ניגוד אינטרסים בין רוב הציבור לבין המיעוט. אך אין נסיון שמאפשר להשוות טיעון תאורטי זה נגד מה שיש הרואים ככשלים של שיטות דמוקרטיות אחרות, למשל [[גרמניה_הנאצית#ביסוס_המשטר_הנאצי_הדיקטטורי_(1933–1934)|ביסוס המשטר הנאצי הדיקטטורי]]. או, בקנה מידה אחר, נאומי השתיקה בדיון על [[הצעת_אי_אמון#משנת_2003|חוק המשילות]] בכנסת ביולי 2013.
 
*'''פופוליזם''' - דמוקרטיה ישירה חשופה יותר לקבלת החלטות בעלות תועלת מיידית לאזרח מן השורה אך בעלות מחיר כבד לחברה בטווח הארוך. כך, למשל, רוב הציבור יכול לתמוך בביטול מס הכנסה, אולם הדבר יחסל את יכולתה של המדינה להשקיע בתשתיות ובשירותים חברתיים. האם דוגמא זו אינה מוכיחה שיתכן שרוב הציבור כבר איבד כל אמון במוסדות המדינה, ולא דוקא בראיה קצרת טוח?
 
*'''יעילות ויישומיות''' - החלטה על כל או רוב הנושאים שיש להם חשיבות ציבורית על ידי משאל עם היא איטית ויקרה (במיוחד בקהילות גדולות), ויכולה להביא לאפתיה ציבורית ולעייפות מהצבעות. תומכים מודרניים של דמוקרטיה ישירה מציעים לרוב דמוקרטיה ישירה אלקטרונית כדי להתמודד עם בעיות אלה. הטיעון נגד הצבעה אלקטרונית, במיוחד אינטרנטית, נובע מכך שיש צורך בפיקוח מקיף ובהתמודדות עם בעיות אבטחה. כלומר, התוצאות שיאוחסנו על גבי שרתים אינטרנטיים יהיו פרוצות יותר להטיה ושינוי.