אגודת אחוה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
==הקמת האגודה ומטרותיה==
במרוצת המאה ה-19 התחוללו תמורות רבות ביישוב היהודי בארץ ישראל, חלקן בעקבות התפתחות המדע, התחבורה, התיעוש והפוליטיקה העולמית, וחלקן בשל התגברות עלייתם של יהודים לארץ והתגוונות צורות התעסוקה שלהם. רוב היישוב התגורר ברובע היהודי בירושלים, המסחר היה דל ומצומצם מאוד ורוב אנשי היישוב התקיימו על כספי החלוקה, נדבות שנשלחו מחו"ל וחולקו באופן לא שווה בין חברי הקהילות. יהודי הארץ ראו עצמם ראויים לכספי "החלוקה", בשל ישיבתם בארץ, עיסוקם הרוחני בלימוד התורה, ובשל תפילותיהם לשלום כל עם ישראל, שבכך, להשקפתם, הם מקרבים את הגאולה.
הלשכה הראשונה של האגודה נוסדה ב[[ירושלים]] במטרה לאחד את עם [[ישראל]], לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקשה האגודה לעזור לחברים, שנקראים "אחים", שמצד אחד הם מוסריים מאוד אך מצד שני חלשים מבחינה כלכלית. העזרה כללה סיוע במציאת עבודה ובמתן [[אשראי]].▼
הסוציולוג מנחם פרידמן, תיאר בספרו חברה ודת, האורתודוקסיה הלא ציונית בארץ ישראל את התפיסה הרווחת באשר לכספי החלוקה: "היישוב הישן התבסס על התפיסה המסורתית שראתה ביישובה של ארץ-ישראל ערך דתי-רוחני לעם היהודי בכללו. ערך זה הוא פועל יוצא מתפיסת היסוד של המסורת היהודית, על כל מרכיביה, ביחס לקשר שבין העם היהודי וארצו. יישוב ארץ ישראל נקשר ליישוב המייחד את עצמו למלא תפקיד דתי-רוחני - לימוד תורה ותפילה, ודורש מן הגולה היהודית לקיימו מבחינה כלכלית. ספרות ההלכה והמדרש נתנה ביסוס מלא ליחסי הגומלין המיוחדים במינם שבין הגולה וארץ ישראל. על-פי תפיסה זו הגולה אמורה לספק את הצרכים הכלכליים-פיזיים ואילו היישוב בארץ-ישראל אמור להקדיש את עצמו לקיומם של הערכים המרכזיים של החברה היהודית-מסורתית - תפילה ולימוד תורה בארץ הקודש ולתרום בכך לקיומה ולרווחתה של הגולה. עקרונית, לא ראו עצמם בני היישוב הישן כאוכלי לחם חסד, אלא כזכאים לקבל תגמול במערכת חליפין".
בשנות השבעים, כאשר גדל היישוב והמוסדות הקיימים התקשו לכלכל אותו, התעוררו הצעירים שמאסו בחיים התלויים בנדבות והחליטו להקים מושבה חקלאית בסביבות יפו, בקרקעות שנקנו סמוך לכפר הערבי אומלבס שליד מעיינות הירקון. כמושבה היהודית הראשונה בארץ ישראל, זכתה פתח תקווה לכינוי "אם המושבות".
לאחר מכן התגברה היציאה מן החומות, הוקמו שכונות חדשות בקרקעות במערב ירושלים, והוכנו תוכניות מרחיקות לכת במושגי הזמן ברחבי הארץ. רבים חיפשו דרך לאורח חיים עצמאי ויצרני, פרנסה מחקלאות ועבודת כפיים, אך מקימי השכונות החדשות והמושבות נאלצו להתגבר על התנגדות עזה של מנהיגים וקובעי דעת קהל בחברה היישובית דאז. אט אט התגברה הבנייה היהודית בשכונות החדשות שנבנו שמחוץ לחומות. היוצאים התגברו על ההתנגדות, בעיות הביטחון וקשיי המימון והצליחו לארגן קבוצות גדולות יחסית להתיישבות החדשה ושלחו ידם גם בהקמת בתי עסק למלאכה ולתעשייה זעירה.
▲
כדי שלא להרגיז את עסקני היישוב, שהביטו בחשדנות על כל התארגנות, הוקמה האגודה כאגודה סודית. למרות זאת, לאחר שלושה חודשים קיום האגודה דלף, והעסקנים פנו אל [[המהרי"ל דיסקין]] בטענה כי מדובר בכת חדשה בסגנון [[שבתאי צבי]] ו[[יעקב פרנק]]. חברי האגודה מיהרו לפנות אל רבי [[שמואל סלנט]] והוא סמך את ידיו על הארגון במילים: "ויהי נועם ה' עליכם ומעשה ידכם יכונן". לאחר מכן שלח הרב דיסקין את מקורבו, הדיין רבי [[שלמה זלמן בהר"ן לעווי]] שהשתתף באספת הועד הפועל ועיין בספרי האגודה, ולאחר מכן הוסיף בכתב ידו "יהי חלקי עימכם".
לאחר התבססות הסניף בירושלים, נפתחו סניפים גם ב[[יפו]], [[תל אביב]], [[צפת]], [[טבריה]], [[חברון]], [[פתח תקוה]], [[חיפה]], [[ניו יורק]], [[מצרים]] ו[[לונדון]].▼
המייסד והנשיא הראשון של אחוה היה הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ. שלמד בישיבת עץ חיים ונשא לאשה את שרה בת הרי"ד פרומקין בעל "החבצלת". בעודו אברך צעיר שאף להכניס רוח חיים חדשים בסימטאות הישוב הישן בירושלים ולהרחיב את הישוב העברי בארץ. לשם כך שהה בשנת תר"ן עשרה חדשים בא-סאלט שבירדן וניסה לרכוש שם קרקעות לצרכי התישבות עברית. בתרנ"ד החל ללמוד את מלאכת הצילום ובתרנ"ח הוציא אלבום תמונות מארץ ישראל העתיקה והחדשה בלוית טכסטים בעברית, אנגלית וגרמנית. בתרנ"ה השתתף ביסוד אגודת "אחוה", כדי לשפר את החיים הצבוריים והכלליים בישוב הירושלמי וליצור איחוד בין העדות השונות, והיה נשיאה הראשון במשך שלש שנים. אח"כ יסדו את חברת "ישוב ארץ הקודש" במטרה להעביר צעירים מירושלים לעבודה חקלאית ולעזור להתנחלותם על הקרקע. ב-1898 יצא לחו"ל להשתלם בלימודים. למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה בברלין ואח"כ בלונדון, הוסמך לרבנות ולד"ר לפילוסופיה. מ-1904 עד 1924 נתמנה לרב ב[[ליברפול]] והיה חבר בועד העיר, חבר ועד אגודת הרבנים באנגליה וחבר מועצת החברה האנגלית לספרות ופילוסופיה. ב-1924 נבחר לרב הראשי בברזיל. היה נציג חברת [[יק"א]] בברזיל ופעיל בסידורם של 40.000 מהגרים יהודים. היה פעיל בציונות מראשיתה, השתתף כציר בקונגרסים ציוניים בבאזל, בלונדון, בוינה, בקארלסבאד ובציריך; נשיא הכבוד של הפדרציה הציונית בברזיל. חזר ארצה ב-[[1935]] והשתקע בתל-אביב.
האחים באחוה מחולקים לארבע דרגות שונות, החל מ'חניכים' שהם "אחים הבאים ללמוד את תורת האחוה" ועד 'מחנכים' שהם "ישנם כאלה הבאים אל האחוה מתוך שכחה עצמית גמורה. אין להם שום מחשבת עניין על עצמם לא בשעה שהם נותנים את ידם לאחוה, לא אחרי כן ולא בשום פעם כל הימים, אלא תמיד הם מרגישים רק את השני ותמיד הם מוכנים לתת את עצמם ולהקדיש את עצמם בעד השני. מעטים הם יחידי סגולה אבל זוהי האחוה החשמונאית. תפקידם של אלה באחוה לשמש סמל לאחרים וממלאים הם מבלי כוונה מיוחדת תפקיד של מחנכים".
==פעילות האגודה==
בי"ט כסליו תרפ"ב התקיימה הועידה הראשונה של אחוה העולמית בה הוחלט כי:
▲לאחר התבססות הסניף בירושלים, נפתחו סניפים גם ב[[יפו]], [[תל אביב]], [[צפת]], [[טבריה]], [[חברון]], [[פתח תקוה]], [[חיפה]], [[ניו יורק]] ו[[לונדון]].
"השם: אגודת אחוה. אגודה עולמית המורכבת מחברים הנאמנים לתורתנו הקדושה לעמנו ולארצנו, ומאורגנים ע"י לשכות מיוחדות בכל מקום. נוסדה בירושלים כ"ט כסליו תרנ"ה.
המטרה: "ואהבת לרעך כמוך". אהבה ואחוה לכל איש ישראל בכלל ולאחי האגודה בפרט.
השאיפה: א. תחית עם ישראל בארצו עפ"י התורה הכתובה והמסורה, בדרך האמת והשלום. ב. חינוך הבנים והבנות ברוח התורה וברעיון האחוה.
האמצעים: א. כאחים נאמנים יהיו כל בני האגודה. איש את רעהו יעזורו בחומר וברוח. ב. הפצת רעיון האחוה ע"י יסוד לשכות בכל מקום שאפשר".
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוציאה האגודה את עיתון "הד העם" במשך שנתיים בעריכת [[יצחק יעקב ילין]].
אגודת אחוה היא על מפלגתית, למרות שהרוב הגדול של האחים פעילים גם פוליטית במפלגות שונות. קודם הקמת המדינה ניסתה אחוה, באמצעות חבריה שהיו פעילים באגודת ישראל ובמזרחי לפעול לאיחוד ביניהם, אך לא הצליחה.
בשנת [[1920]] נתמנה זלמן יוסף סולובייצ'יק, נשיא אחוה, למנהל הוועד הכללי של [[כנסת ישראל]], הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, בראש הארגון עמדו [[אספת הנבחרים]] ו[[הוועד הלאומי]] והיו כפופים אליו ועדי הקהילות ו[[הרבנות הראשית]].
נציגי אחוה ישבו בהנהלות [[קרן היסוד]] ו"קרן הגאולה" שפעלו לגיוס כספים למען ייסוד הבית היהודי הלאומי, והארגון פעל בשיתוף פעולה גם עם [[הדסה]] ו[[הג'וינט]].
בעשורים האחרונים פעילות האגודה בישראל פחתה כמעט לחלוטין ורוב פעילותה מתבצע כיום בסניפים ב[[אוסטרליה]], [[אנגליה]], [[ארגנטינה]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], [[דרום אפריקה]], [[צרפת]] ו[[קנדה]].
| |||