אגודת אחוה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
במרוצת המאה ה-19 התחוללו תמורות רבות ביישוב היהודי בארץ ישראל, חלקן בעקבות התפתחות המדע, התחבורה, התיעוש והפוליטיקה העולמית, וחלקן בשל התגברות עלייתם של יהודים לארץ והתגוונות צורות התעסוקה שלהם. רוב היישוב התגורר ברובע היהודי בירושלים, המסחר היה דל ומצומצם מאוד ורוב אנשי היישוב התקיימו על כספי החלוקה, נדבות שנשלחו מחו"ל וחולקו באופן לא שווה בין חברי הקהילות. יהודי הארץ ראו עצמם ראויים לכספי "החלוקה", בשל ישיבתם בארץ, עיסוקם הרוחני בלימוד התורה, ובשל תפילותיהם לשלום כל עם ישראל, שבכך, להשקפתם, הם מקרבים את הגאולה.
הסוציולוג [[מנחם פרידמן]], תיאר
בשנות השבעים, כאשר גדל היישוב והמוסדות הקיימים התקשו לכלכל אותו, התעוררו הצעירים שמאסו בחיים התלויים בנדבות והחליטו להקים מושבה חקלאית בסביבות יפו, בקרקעות שנקנו סמוך לכפר הערבי אומלבס שליד מעיינות הירקון. כמושבה היהודית הראשונה בארץ ישראל, זכתה פתח תקווה לכינוי "אם המושבות". לאחר מכן התגברה היציאה מן החומות, הוקמו שכונות חדשות בקרקעות במערב ירושלים, והוכנו תוכניות מרחיקות לכת במושגי הזמן ברחבי הארץ. רבים חיפשו דרך לאורח חיים עצמאי ויצרני, פרנסה מחקלאות ועבודת כפיים, אך מקימי השכונות החדשות והמושבות נאלצו להתגבר על התנגדות עזה של מנהיגים וקובעי דעת קהל בחברה היישובית דאז. אט אט התגברה הבנייה היהודית בשכונות החדשות שנבנו שמחוץ לחומות. היוצאים התגברו על ההתנגדות, בעיות הביטחון וקשיי המימון והצליחו לארגן קבוצות גדולות יחסית להתיישבות החדשה ושלחו ידם גם בהקמת בתי עסק למלאכה ולתעשייה זעירה.
באותה תקופה, בה שררה שנאה וקנאה ביישוב היהודי בין הכוללים השונים ותומכיהם, קמה ב[[ירושלים]] הלשכה הראשונה של אגודת אחוה במטרה לאחד את עם [[ישראל]], לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקשה האגודה לעזור לחברים, שנקראים "אחים", החלשים מבחינה כלכלית. העזרה כללה סיוע במציאת עבודה ובמתן [[אשראי]].
כדי שלא להרגיז את עסקני היישוב, שהביטו בחשדנות על כל התארגנות, הוקמה האגודה כאגודה סודית. למרות זאת, לאחר שלושה חודשים קיום האגודה דלף, והעסקנים פנו אל [[המהרי"ל דיסקין]] בטענה כי מדובר בכת חדשה בסגנון [[שבתאי צבי]] ו[[יעקב פרנק]]. חברי האגודה מיהרו לפנות אל רבי [[שמואל סלנט]]
==סניפים==
לאחר
דווקא אז צצו כוחות ריקבון מבפנים, בתוך המחנה התגלו קינאה ותחרותיות, ובסופו של דבר הלשכה הירושלמית התפוררה ונסגרה. הסיבה העיקרית לכך היתה ריבוי החברים, כאשר כל מי שקיבל עליו את תנאי האגודה התקבל כחבר מבלי לבדוק בציציותיו. בשנת [[תרס"ב]] ([[1902]]), בהשפעת הסניף היפואי, התחילה הלשכה הירושלמית לבנות עצמה מחדש, תוך הקפדה על התאמת החברים.
המייסד והנשיא הראשון של אחוה היה הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ. שלמד בישיבת עץ חיים ונשא לאשה את שרה בת הרי"ד פרומקין בעל "החבצלת". בעודו אברך צעיר שאף להכניס רוח חיים חדשים בסימטאות הישוב הישן בירושלים ולהרחיב את הישוב העברי בארץ. לשם כך שהה בשנת תר"ן עשרה חדשים בא-סאלט שבירדן וניסה לרכוש שם קרקעות לצרכי התישבות עברית. בתרנ"ד החל ללמוד את מלאכת הצילום ובתרנ"ח הוציא אלבום תמונות מארץ ישראל העתיקה והחדשה בלוית טכסטים בעברית, אנגלית וגרמנית. בתרנ"ה השתתף ביסוד אגודת "אחוה", כדי לשפר את החיים הצבוריים והכלליים בישוב הירושלמי וליצור איחוד בין העדות השונות, והיה נשיאה הראשון במשך שלש שנים. אח"כ יסדו את חברת "ישוב ארץ הקודש" במטרה להעביר צעירים מירושלים לעבודה חקלאית ולעזור להתנחלותם על הקרקע. ב-1898 יצא לחו"ל להשתלם בלימודים. למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה בברלין ואח"כ בלונדון, הוסמך לרבנות ולד"ר לפילוסופיה. מ-1904 עד 1924 נתמנה לרב ב[[ליברפול]] והיה חבר בועד העיר, חבר ועד אגודת הרבנים באנגליה וחבר מועצת החברה האנגלית לספרות ופילוסופיה. ב-1924 נבחר לרב הראשי בברזיל. היה נציג חברת [[יק"א]] בברזיל ופעיל בסידורם של 40.000 מהגרים יהודים. היה פעיל בציונות מראשיתה, השתתף כציר בקונגרסים ציוניים בבאזל, בלונדון, בוינה, בקארלסבאד ובציריך; נשיא הכבוד של הפדרציה הציונית בברזיל. חזר ארצה ב-[[1935]] והשתקע בתל-אביב.▼
הקמת שכונת אחוה בירושלים נתנה גם תנופה לאגודה שעלתה ופרחה, אבל [[מלחמת העולם הראשונה]] קטעה את המשך התפתחות השכונה והאגודה. השלטונות לא ראו בעין יפה קיום אגודה סודית, ולכן הלשכה נסגרה, פנקסי האגודה והפרוטוקולים נשרפו, רבים מה'אחים' נטשו את השכונה ועברו למקומות אחרים ורוב פעילות האגודה עברה לסניפים ב[[אוסטרליה]], [[אנגליה]], [[ארגנטינה]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], [[דרום אפריקה]], [[צרפת]] ו[[קנדה]].
לאחר הכיבוש הבריטי בארץ ישראל, הוקמו מחדש חלק מהלשכות במתכונת מצומצמת יותר. הלשכה העולמית הראשית ממוקמת כיום במרכז שטנר בירושלים, אך לשכת 'יוסף' ([[בני ברק]]) היא הפעילה ביותר בישראל.
===דרגות===
האחים באחוה מחולקים לארבע דרגות שונות, החל מ'חניכים' שהם "אחים הבאים ללמוד את תורת האחוה" ועד 'מחנכים' שהם "ישנם כאלה הבאים אל האחוה מתוך שכחה עצמית גמורה. אין להם שום מחשבת עניין על עצמם לא בשעה שהם נותנים את ידם לאחוה, לא אחרי כן ולא בשום פעם כל הימים, אלא תמיד הם מרגישים רק את השני ותמיד הם מוכנים לתת את עצמם ולהקדיש את עצמם בעד השני. מעטים הם יחידי סגולה אבל זוהי האחוה החשמונאית. תפקידם של אלה באחוה לשמש סמל לאחרים וממלאים הם מבלי כוונה מיוחדת תפקיד של מחנכים".
שורה 36 ⟵ 40:
בשנת [[1920]] נתמנה זלמן יוסף סולובייצ'יק, נשיא אחוה, למנהל הוועד הכללי של [[כנסת ישראל]], הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, בראש הארגון עמדו [[אספת הנבחרים]] ו[[הוועד הלאומי]] והיו כפופים אליו ועדי הקהילות ו[[הרבנות הראשית]].
נציגי אחוה ישבו בהנהלות "קרן הגאולה" ו[[קרן היסוד]]
==שכונות אחוה==
בשנת [[תרס"ה]] הציעו חלק מחברי האגודה לייסד לעצמם שכונה בירושלים, ובשנת [[תרס"ו]] נרכש על שם שני חברי האגודה בעלי נתינות [[עות'מאני]]ת, מגרש לצורך בניית [[שכונת אחווה]]. מכיון שרוב האחים היו חסרי אמצעים, בא לעזרתם [[בנק אפ"ק]] – לימים [[בנק לאומי לישראל]] – שבראשו עמד אז [[זלמן דוד ליבונטין]] והוא הלווה להם מכספי ה[[קרן קיימת לישראל]]] לתקופה של 10 שנים בריבית של 6%. עבודת בניית השכונה הוטלה על חברי האגודה הקבלנים [[אברהם המבורגר]] וחותנו [[יעקב משה מן]], וכעבור שנתיים השכונה הוקמה. השכונה ממוקמת בירושלים בין שכונת [[זיכרון משה]] ובין רחוב מלכי ישראל.
בספר התקנות לייסוד השכונה נכתב: "ובאנו בברית לכונן לנו מקום מושב משנים ועשרים בתים, בית וחצר לכל אחד, עם [[בית כנסת]] הבנוי כמו רמים לתורה ול[[תפילה]]... וקראנו שם המושבה שערי אחוה, למען יהיה השם הזה לנו אות לטובה, כי מפעל זה יהיה לנו כמו שער גדול פתוח לרווחה".
שורה 49 ⟵ 51:
בשנת [[1905]] הקימו אנשי האגודה ביפו [[תלמוד תורה]] שבו שילבו עם [[לימודי קודש|לימודי הקודש]] מעט [[לימודי חול]]. למקום קראו "חדר אחוה", ורבים מבני הציבור החרדי המקומי תמכו בו. בשנת [[תרס"ח]] למדו בו כשמונים תלמידים. למנהל ה'חדר' מונה ד"ר [[יוסף הלוי זליגר]] בתמיכת רבה של יפו - הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. שמו של המוסד שונה ל"[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]", והוכנה תוכנית שכללה גם לימודים על-תיכונים.
==חברים
▲המייסד והנשיא הראשון של אחוה היה הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ. שלמד בישיבת עץ חיים ונשא לאשה את שרה
===חברים נוספים באגודה===
*הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]
*[[זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק]]
| |||