מסכת עוקצים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nir Kleiman (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Nir Kleiman (שיחה | תרומות)
תיקון שמות פרקי המסכת, מספר משניות בכל פרק ובמסעת, הוספת אמרה מהוריות.
שורה 1:
'''מסכת עוקצים''' או '''מסכת עוקצין''' היא ה[[מסכת]] האחרונה ב[[סדר טהרות]] וב[[ששה סדרי משנה]]. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי ה[[פרי|פירות]], ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כ[[קליפה]] [[שומר לטומאה|השומרת עליו]] או כ[[יד לקבל טומאה|ידית אחיזה]]; דברים שמקובל לאוכלם רק ב[[עיר]] ולא ב[[כפר]], ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.
==שמות פרקי המסכת ותוכנם==
#'''כל שהוא יד''' ('''<ref>מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה. </ref>''')(נקרא גם פרק '''כל שהוא''') - דיני חלקי המזון המשמשים "יד" (ידית) לאוכל, או "שומר" לאוכל.
#'''זיתים''' - חלקי אוכל הסמוכים זה לזה, מתי הם נחשבים כגוף אחד ומתי יחשבו כגופים נפרדים. [[רב יהודה]], האמורא המפורסם, כאשר היה מגיע לפרק זה הוא התקשה בו מאוד, ואמר: {{ציטוטון|הויות דרב ושמואל חזינן הכא}}, - משפט הבא לבטא את עומק החכמה הטמונה בפרק.
#'''יש צריכין''' - פירוט הדברים שלא מקובל לאוכלם, ורק "מחשבה" והחלטה מפורשת של האדם לאוכלם מגדירה אותם כמזון הראוי לקבל טומאה.
 
בגמרא (הוריות יג ע"ב) מבוא ש[[רבי מאיר]] ו[[רבי נתן]] רצו להקניט את הנשיא [[רשב"ג]] ואמרו לבקש ממנו שילמדם ב"עוקצים" שכן מסכת זו לא הייתה ידועה לו.
בסוף פרק זה, האחרון בששת סדרי המשנה, נקבעה משנה מעולם האגדה, מעין סיום "חגיגי", על גודל השכר ל[[עולם הבא]] ועל ערכו של השלום: "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". במשנה זו מופיעים באופן חריג שמותיהם של רבי [[יהושע בן לוי]] ורבי [[שמעון בן חלפתא]], תלמידיו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.
 
במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.
 
==שמות פרקי המסכת ותוכנם==
#''''''כל שהוא יד''' ולא שומר ('''שש משניות <ref>מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה. </ref>''')(נקרא גם פרק '''כל שהוא''') - דיני חלקי המזון המשמשים "יד" (ידית) לאוכל, או "שומר" לאוכל.
#'''זיתים'''זיתים שכבשן בטרפיהן (עשר משניות) ''''''- חלקי אוכל הסמוכים זה לזה, מתי הם נחשבים כגוף אחד ומתי יחשבו כגופים נפרדים. [[רב יהודה]], האמורא המפורסם, כאשר היה מגיע לפרק זה הוא התקשה בו מאוד, ואמר: {{ציטוטון|הויות דרב ושמואל חזינן הכא}}, - משפט הבא לבטא את עומק החכמה הטמונה בפרק.
#''''''יש צריכין הכשר (שתים עשרה משניות) -'''''' פירוט הדברים שלא מקובל לאוכלם, ורק "מחשבה" והחלטה מפורשת של האדם לאוכלם מגדירה אותם כמזון הראוי לקבל טומאה. בסוף פרק זה, האחרון בששת סדרי המשנה, נקבעה משנה מעולם האגדה, מעין סיום "חגיגי", על גודל השכר ל[[עולם הבא]] ועל ערכו של השלום: "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". במשנה זו מופיעים באופן חריג שמותיהם של רבי [[יהושע בן לוי]] ורבי [[שמעון בן חלפתא]], תלמידיו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.
 
בסך הכל יש במסכת 28 משניות.
 
==קישורים חיצוניים==