אלול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מנהגי החודש: המנהג הפשוט הוא לתקוע לפני תענו ותעתרו
שורה 43:
טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב [[מדרש שוחר טוב]]{{הערה|על תהלים כ"ז}} על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז ל[[ראש השנה]], "ישעי" ל[[יום הכיפורים]] ו"ממי אירא" ל[[הושענא רבה]], או לגירסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.
מנהג נוסף שמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע ב[[שופר]] מראש חודש אלול ועד סמוך לערב ראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה<ref>. אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה</ref>, ולפי מנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני ראש השנה<ref>דברי קהלות, עמ' 121 [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6822&st=&pgnum=122] .</ref>. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של '''תשר"ת''' ('''ת'''קיעה '''ש'''ברים ת'''ר'''ועה '''ת'''קיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע במהלך אמירת הסליחות בלבד, לפני אמירת המלים [[קדיש#קדיש תענו ותעתרו|"תענו ותעתרו"]] בקדיש שבסיום הסליחות<ref>אף ב[[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]] וב[[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]] מתבצעות חלק מהתקיעות בנקודה זו</ref> ויש המוסיפים אף בעת אמירת [[י"ג מידות]] שבסליחות בלבד.
 
נהגו להוסיף בחודש אלול בכל אגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".