הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר פוזנר"

נוספו 29 בתים ,  לפני 7 שנים
עריכה, סדר
(עריכה, סדר)
{{מפנה|מאיר פוזנר|[[מלחין]] וה[[מנצח]] בן המאה ה-20|מאיר פוזנר (מוזיקאי)}}
רבי '''מאיר פוזנר ''' ([[תפ"ה]], [[1725]] - [[תקס"ז]], [[1807]]), מחבר ספר [[בית מאיר (ספר)|בית מאיר]] ו[[אב"ד]] [[שוטלנד]] שב[[דנציג]].
[[תמונה:שער_בית_מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בית מאיר - דפוס יוזעפאף תרל"ה (1875)]]
 
== תולדותיו ==
נולד סביבות שנת תפ"ה (1725), לאביו - רבי יהודה ליב. בגיל שלש עשרה נשא אישה מקהילת [[פוזנן]] והיה סמוך על שלחן חותנו בפוזנן כשבע שנים. אז נפטרה אשתו הראשונה. על שם עיר זו התווסף לשמו הכינוי "פוזנר". אחר כשנתיים נשא אישה מהעיר ליסא (כיום [[לשנו]] (Leszno)), ועבר להתגורר שם במשך כארבע עשרה שנה. ולאחר מכן, בהיותו כבן שלשים ושש התמנה לרב ב[[מיינדזיז'ץ פודלסקי|מעזריטש]] בה כיהן גם סבו רבי צבי הירש כרב. במעזריטש כיהן כארבע שנים, ולאחר מכן כיהן כרב ב[[קניגסברג]] במשך שבע עשרה שנה, ובשנת תקמ"ב ([[1782]]) התקבל כרב בשוטלנד שם ישב כעשרים וחמש שנה עד פטירתו בשנת תקס"ז (1807). <ref>תולדות חייו, על פי הקדמת המחבר לספר בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר</ref>
 
== משפחתו ==
'''בניו:''' לרבי מאיר נולדו שני בנים, בנו הגדול, יהודא ליב נולד סביבות שנת תקט"ו ([[1755]]), ונפטר בצעירותו, בהיותו בן חמש עשרה פחות יום. בן זה ניכר מצעירותו בגדלותו, עד ששימש כ"[[תלמיד חבר]]" לאביו, שאף הביא בשמו חידושי תורה.
לאחר פטירת בנו הגדול, לקח רבי מאיר את בנו השני, חיים, מבית הספר, ולימדו תורה עד שהביאו לדרגת "תלמיד חבר" שיכול היה לדון עמו בעומקה של הלכה. (כלשונו בהקדמתו לספרו). בנו זה, מילא את מקומו אחריו ברבנות שוטלנד, אך לא זכה להעמיד צאצאים אחריו.
 
'''חתנו:''' בתו פרידל נשאה לרבי יהודה ליב נומברג, שהיה אב"ד של [[ראוויטש]].
 
== מעמדו כפוסק בדורו ==
[[תמונה:הסכמת_הגאון_מלבוב_לבית_מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת [[יוסף שאול נתנזון|הגאון מלבוב]] לספר בית מאיר]]
רבי מאיר היה מגדולי המשיבים בדורו, בין שואליו אפשר למצוא את רבי [[עקיבא איגר]] (שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה) שפונה אליו בהערכה והערצה.
 
ספרו "בית מאיר" התקבל גם לאחר פטירתו כספר פסיקה מוסמך. עדות לכך ניתן למצא בהסכמתו הנלהבת של הגאון מלבוב רבי [[יוסף שאול נתנזון]], למהדורת [[לבוב]] תרכ"א ([[1860]]), שכתב עליו את הדברים הבאים –{{ציטוט|תוכן= "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… '''וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי ה[[שו"ע]] וה[[פוסקים]] האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק'''…."}}
 
== ספריו ==
* [http://www.hebrewbooks.org/7785 "בית מאיר"] נדפס לראשונה ב[[פרנקפורט דאודר]] תקמ"ז ([[1787]]). ובסופו נוסף קונטרס [[צלעות הבית]] - ויכוחים הנוגעים לדיני [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]].
* "[[קניין דעה]]" על שולחן ערוך חלק [[יורה דעה]].
* "[[שאלות ותשובות בית מאיר]]", נדפסו על ידי מכון ירושלים, מהדורה ראשונה י-ם תשל"ו, מהדורה שניה עם הוספות י-ם תשנ"ה.
 
כמו כן השאיר ביד בנו יחידו רבי חיים, שמילא מקומו ברבנות שוטלנד, מחברות בכתב ידו ובהם חידושים על ה[[משנה|ש"ס]] ו[[שו"ת]]. בנו זה נפטר ולא השאיר אחריו צאצאים. כתבי היד של רבי מאיר פוזנר עברו אחר כך לידי בן חתנו, רבי [[יחזקאל רייכנברג]] אב בית הדין ב[[לודז']], וחלקם יצאו לאור מאוחר יותר על ידי בן נכדו רבי אפרים פישל.<ref>על פי הקדמת רבי אפרים פישל להוצאת ספר בית מאיר חלק אורח חיים דפוס יוזעפף תרל"ה (1875)</ref>
 
== הסכמותיו לספרים אחרים ==
[[תמונה:הסכמת_בית_מאיר_לגינת_ורדים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הסכמת רבי מאיר פוזנר לספר גינת ורדים]]רבי מאיר פוזנר, לא היה מן המרבים לתת [[הסכמה|הסכמות]] לספרים, ידועה הסכמתו לספר גינת ורדים (לרבי [[יוסף תאומים]] מחבר ספר "[[פרי מגדים]]") מסוף תקופת כהונתו כרב במעזריטש. ([[ראש חודש]] [[כסלו]] תקכ"ז- 1767).
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<div style="text-align: center; ">
<timeline>
</timeline>
</div>
 
רבי '''מאיר פוזנר ''' ([[1725]]-[[1807]]), מחבר ספר [[בית מאיר (ספר)|בית מאיר]] ו[[אב"ד]] [[שוטלנד]] שב[[דנציג]].
[[תמונה:שער_בית_מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בית מאיר - דפוס יוזעפאף תרל"ה (1875)]]
 
== תולדותיו ==
נולד סביבות שנת תפ"ה (1725), לאביו - רבי יהודה ליב. בגיל שלש עשרה נשא אישה מקהילת [[פוזנן]] והיה סמוך על שלחן חותנו בפוזנן כשבע שנים. אז נפטרה אשתו הראשונה. על שם עיר זו התווסף לשמו הכינוי "פוזנר". אחר כשנתיים נשא אישה מהעיר ליסא (כיום [[לשנו]] (Leszno)), ועבר להתגורר שם במשך כארבע עשרה שנה. ולאחר מכן, בהיותו כבן שלשים ושש התמנה לרב ב[[מיינדזיז'ץ פודלסקי|מעזריטש]] בה כיהן גם סבו רבי צבי הירש כרב. במעזריטש כיהן כארבע שנים, ולאחר מכן כיהן כרב ב[[קניגסברג]] במשך שבע עשרה שנה, ובשנת תקמ"ב ([[1782]]) התקבל כרב בשוטלנד שם ישב כעשרים וחמש שנה עד פטירתו בשנת תקס"ז (1807). <ref>תולדות חייו, על פי הקדמת המחבר לספר בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר</ref>
 
== משפחתו ==
'''בניו:''' לרבי מאיר נולדו שני בנים, בנו הגדול, יהודא ליב נולד סביבות שנת תקט"ו ([[1755]]), ונפטר בצעירותו, בהיותו בן חמש עשרה פחות יום. בן זה ניכר מצעירותו בגדלותו, עד ששימש כ"[[תלמיד חבר]]" לאביו, שאף הביא בשמו חידושי תורה.
לאחר פטירת בנו הגדול, לקח רבי מאיר את בנו השני, חיים, מבית הספר, ולימדו תורה עד שהביאו לדרגת "תלמיד חבר" שיכול היה לדון עמו בעומקה של הלכה. (כלשונו בהקדמתו לספרו). בנו זה, מילא את מקומו אחריו ברבנות שוטלנד, אך לא זכה להעמיד צאצאים אחריו.
 
'''חתנו:''' בתו פרידל נשאה לרבי יהודה ליב נומברג, שהיה אב"ד של [[ראוויטש]].
 
== מעמדו כפוסק בדורו ==
[[תמונה:הסכמת_הגאון_מלבוב_לבית_מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת [[יוסף שאול נתנזון|הגאון מלבוב]] לספר בית מאיר]]
רבי מאיר היה מגדולי המשיבים בדורו, בין שואליו אפשר למצוא את רבי [[עקיבא איגר]] (שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה) שפונה אליו בהערכה והערצה.
 
ספרו "בית מאיר" התקבל גם לאחר פטירתו כספר פסיקה מוסמך. עדות לכך ניתן למצא בהסכמתו הנלהבת של הגאון מלבוב רבי [[יוסף שאול נתנזון]], למהדורת [[לבוב]] תרכ"א ([[1860]]), שכתב עליו את הדברים הבאים –{{ציטוט|תוכן= "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… '''וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי ה[[שו"ע]] וה[[פוסקים]] האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק'''…."}}
 
== ספריו ==
* [http://www.hebrewbooks.org/7785 "בית מאיר"] נדפס לראשונה ב[[פרנקפורט דאודר]] תקמ"ז ([[1787]]). ובסופו נוסף קונטרס [[צלעות הבית]] - ויכוחים הנוגעים לדיני [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]].
* "[[קניין דעה]]" על שולחן ערוך חלק [[יורה דעה]].
* "[[שאלות ותשובות בית מאיר]]", נדפסו על ידי מכון ירושלים, מהדורה ראשונה י-ם תשל"ו, מהדורה שניה עם הוספות י-ם תשנ"ה.
 
כמו כן השאיר ביד בנו יחידו רבי חיים, שמילא מקומו ברבנות שוטלנד, מחברות בכתב ידו ובהם חידושים על ה[[משנה|ש"ס]] ו[[שו"ת]]. בנו זה נפטר ולא השאיר אחריו צאצאים. כתבי היד של רבי מאיר פוזנר עברו אחר כך לידי בן חתנו, רבי [[יחזקאל רייכנברג]] אב בית הדין ב[[לודז']], וחלקם יצאו לאור מאוחר יותר על ידי בן נכדו רבי אפרים פישל.<ref>על פי הקדמת רבי אפרים פישל להוצאת ספר בית מאיר חלק אורח חיים דפוס יוזעפף תרל"ה (1875)</ref>
 
== הסכמותיו לספרים אחרים ==
[[תמונה:הסכמת_בית_מאיר_לגינת_ורדים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הסכמת רבי מאיר פוזנר לספר גינת ורדים]]רבי מאיר פוזנר, לא היה מן המרבים לתת [[הסכמה|הסכמות]] לספרים, ידועה הסכמתו לספר גינת ורדים (לרבי [[יוסף תאומים]] מחבר ספר "[[פרי מגדים]]") מסוף תקופת כהונתו כרב במעזריטש. ([[ראש חודש]] [[כסלו]] תקכ"ז- 1767).
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:פוזנר, מאיר}}
משתמש אלמוני