הרפובליקה הצרפתית הרביעית – הבדלי גרסאות

|שם=הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית ([[עברית|עבר']])<br> - gouvernement provisoire de la République française) ([[צרפתית|צרפ']])

'''הרפובליקה הצרפתית הרביעית''' היא כינוי לתקופה ב[[היסטוריה של צרפת]] בין השנים [[1946]] ל-[[1958]] בהן נשלטה [[צרפת]] על פי חוקה שכונתה "חוקת הרפובליקה הרביעית", שהתקבלה ב-[[13 באוקטובר]] [[1946]]. במובנים רבים הייתה רפובליקה זו המשך ל[[הרפובליקה הצרפתית השלישית|רפובליקה השלישית]] שהתמוטטה בתבוסה צבאית במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], וסבלה מאותן בעיות.

[[שארל דה גול]] עמד בראש הממשלה הזמנית בין [[1944]] ל-[[1946]], ובשלב זה נבחנו הצעות לחוקה חדשה שתועמד ל[[משאל עם]]. דה גול תמך ב[[משטר נשיאותי]] והתנגד ל"משטר המפלגות". כאשר התברר לו כי הוויכוח התחוקתי נוטה כנגדו, החליט כי לא יוכל לשמש בכל תפקיד במסגרת החדשה המתגבשת ובמילותיו "בטוח הייתי שאם אשאר בתוך המשטר הקם והולך לא אוכל להכתיר את השקפותי בניצחון אף לא להחזיק בהן"{{הערה|שארל דה גול, '''המאבק לחרות''', כרך שלישי "עם נושע", הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 285}}. בינואר [[1946]] הודיע על פרישתו, והוחלף ב[[פליקס גואן]], איש [[המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית]]. בסופו של דבר תמכו רק הסוציאליסטים והקומוניסטים בחוקה המוצעת, שהייתה מבוססת על ממשלה הנסמכת על בית אחד, הבוחר בראש ממשלה על בסיס סיעתי. במשאל עם שהתקיים ב-[[5 במאי]] [[1946]] נדחתה ההצעה ברוב קטן.{{הערה|חיים מסינג, '''אנציקלופדיה היסטורית של מדינות העולם''', הוצאת עמיחי, 1966, עמ' 936.}}.

ביוני [[1946]] נבחרה אסיפה לאומית חדשה, בה הייתה הסיעה הדומיננטית סיעת ה-MRP, [[התנועה הרפובליקנית העממית]], מפלגה נוצרית דמוקרטית בעלת נטייה קתולית, כאשר ל"ברית שלוש המפלגות" של הקתולים, הסוציאליסטים והקומוניסטים רוב מוחלט, כשהם דוחקים אל הצד גורמים רדיקלים ושמרנים. [[ז'ורז' בידו]], ראש הממשלה החדש, הביא לעיבוד חוקה חדשה, שהייתה דומה מאוד לחוקת הרפובליקה השלישית, והתבססה על פרלמנט בן שני בתים, בו עיקר הכוח הפוליטי נמצא בידי "נשיא האסיפה" (הוא ראש הממשלה) ולצידו מכהן [[נשיא צרפת|נשיא]] בעל סמכויות סמליות בעיקרן. החוקה התקבלה ברוב קטן במשאל עם שנערך ב-[[13 באוקטובר]] [[1946]]. האסיפה הלאומית החדשה, שנבחרה ב-[[10 בנובמבר]] 1946, הביאה להמשך שליטת ברית שלוש המפלגות - הקתולים, הקומוניסטים והסוציאליסטים, שביחד זכו לרוב מוחלט, ודחקו אל הצד גורמים רדיקלים ושמרנים. בין דצמבר [[1946]] לינואר [[1947]] כיהן [[לאון בלום]] כראש ממשלה לתקופה קצרה. לאחר הבחירות לנשיאות נבחר [[וינסן אוריולאוריו]] לנשיא הרפובליקה, ובלום התפטר ופינה את מקומו ל[[פול רמדייה]] שכיהן כראש הממשלה הראשון של הרפובליקה הרביעית.

לאחר פרישת הקומוניסטים מן הממשלה עלה רעיון "הכוח השלישי", של ממשלות המתבססות על גורמים פוליטיים בספקטרום שאינו כולל את הקומוניסטים משמאל ואת הגוליסטים מימין. רעיון זה הביא למעשה לשלטון סיעות הקתולים בתמיכת המפלגות הרדיקליות הקטנות, כאשר הסוציאליסטים משחקים תפקיד משני, ממשלות שאף הן נטו להתפרק כעבור זמן קצר. מ-[[1952]] עד [[1954]] משלו ממשלות ימין מובהקות, שדיכאו את ארגוני העובדים ואת הקומוניסטים ובמאבק הבין גושי נקטו בעמדות פרו [[ארצות הברית|אמריקאיות]] מובהקות.{{הערה|ד"ר ש.י. בלוך, ארצות אירופה המערבית אחרי מלחמת העולם השנייה, '''תולדות המאה ה-20''', הוצאת יזרעאל, 1963, כרך ב', עמ' 104}}. נסיון שונה הייתה ממשלתו של [[פייר מנדס פראנס]] שנתמכה גם על ידי הסוציאליסטים והקומוניסטים ושלטה בין יוני 1954 לפברואר 1955. לאחר נפילת ממשלה זו, ותקופה קצרה של שלטון ממשלת המרכז של [[אדגר פור]] עלו לשלטון ממשלות שמאל, שמשלו בין [[1956]] ל-[[1958]].

במאי [[1958]] הציע ראש הממשלה הנבחר [[פייר פלימלן]], איש המפלגה הקתולית, לשאת ולתת עם הלאומנים האלג'ירים. אנשי הימין בצבא הצרפתי בראשות הגנרל [[ז'אק מאסו]] תפסו את השלטון בעיר [[אלג'יר]] ואיימו להתקיף את פריז אם לא יועמד הגנרל דה גול בראשות הרפובליקה. משהסתבר כי הציבור אינו מוכן להגן על הרפובליקה מפני המורדים, פנו ראשי הרפובליקה אל הגנרל דה גול, שהסכים להרכיב ממשלה, וזאת בתנאי שתתקבל חוקה חדשה שתבסס [[משטר נשיאותי]]. לאחר קבלת השלטון על ידי דה גול ב-[[1 ביוני]] [[1958]] באה אל קיצה הרפובליקה הרביעית. לאחר קבלת החוקה שהציע דה גול, ב-[[28 בספטמבר]] 1958, החלה תקופת הרפובליקה החמישית.

| [[אנדרה מארי]] || [[26 ביולי]] [[1948]] || [[המפלגה הרדיקלית (צרפת)|המפלגה הרדיקלית]]

| רובר שומאן || [[5 בספטמבר]] 1948 || MRP

| [[אנרי קיי]] || [[11 בספטמבר]] 1948 || המפלגה הרדיקלית

| [[רנה מאייר]] || [[8 בינואר]] [[1953]] || המפלגה הרדיקלית

| [[ז'וזף לניאל]] || [[27 ביוני]] 1953 || CNIP

| [[פייר מנדס פראנס]] || [[18 ביוני]] 1954 || המפלגה הרדיקלית