רצח רחבעם זאבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תרגמת
שורה 2:
'''רצח שר התיירות הישראלי [[רחבעם זאבי]],''' אירע ביום רביעי, [[17 באוקטובר]] [[2001]], בשעה 7:00 בבוקר במלון היאט שב[[ירושלים]]. הרצח בוצע על ידי חוליית מתנקשים פלסטינית שהשתייכה לארגון הטרור [[החזית העממית לשחרור פלסטין]].
 
לאחר ביצוע הרצח, רוצחי זאבי הצליחו להימלט מזירת הפשע. במשך זמן רב הם הסתתרו במתחם ה[[מוקטעה]] ברמאללה, תחת חסותו של [[יאסר ערפאת]]. בסופו של דבר, במהלך [[מבצע חומת מגן]], בו כוחות צה"ל ערכו מצור על מתחם המוקטעה, הושג הסכם לפיו רוצחי זאבי יועברו לכלא ביריחו תחת פיקוח של סוהרים בריטים ואמריקנים. לאחר שארגון החמאס זכה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006, מנהיג החמאס [[איסמעיל הנייה]] הצהיר בפומבי ​​על כוונתו לשחרר את רוצחיו של זאבי. ב-14 במרץ 2006 הסוהרים האמריקאים והבריטים עזבו את הכלא ביריחו, בטענה כי הרשות הפלסטינית לא עמדה בהסכם שהושג עם ישראל ארבע שנים קודם לכן. כתוצאה מכך ישראל השיקה עוד באותו היום את [[מבצע הבאת ביכורים]] אשר במהלכו לכדו כוחות צה"ל את חברי החולייההחוליה שהתנקשה בזאבי. בעקבות כן, רוצחי זאבי נשפטו בישראל, הורשעו ונידונו לעונשי מאסר ארוכים.
 
זאבי היה השר הישראלי הראשון שנרצח בפיגוע טרור, והאדם הישראלי הבכיר ביותר שנרצח על ידי חמושים במהלך [[הסכסוך הערבי ישראלי]] כולו. ראוי גם לציין כי ההתנקשות בזאבי הייתה פיגוע טרור יוצא דופן מבין פיגועי הטרור השונים שבוצעו במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] אשר כוונו בעיקר נגד קבוצות אקראיות של אזרחים וחיילים ישראלים.
 
== שלב ההכנות ==
כתוצאה,ארגון הארגוןהחזית העממית לשחרור פלסטין החל לאסוף מידע מודיעיני מפורט על מקום הימצאו של זאבי ועל לוח הזמנים שלו. במהלך שלב זה התברר כי זאבי שהה בחדר קבוע במלון היאט שבירושלים, הממוקם על הגבול שבין הגבעה הצרפתית והר הצופים.
בספטמבר 2001 קבל הארגון המיליטנטי הפלסטיני [[החזית העממית לשחרור פלסטין]] החלטה להתנקש בשר התיירות הישראלי [[רחבעם זאבי]] כנקמה על חיסולו של מנהיג ארגון החזית העממית אבו עלי מצטפא על ידי ישראל באוגוסט 2001.
 
כתוצאה, הארגון החל לאסוף מידע מודיעיני מפורט על מקום הימצאו של זאבי ועל לוח הזמנים שלו. במהלך שלב זה התברר כי זאבי שהה בחדר קבוע במלון היאט שבירושלים, הממוקם על הגבול שבין הגבעה הצרפתית והר הצופים.
 
בעקבות כך חברי חוליית המתנקשים הזמינו חדר במלון באמצעות הטלפון ובאמצעות תעודת זהות מזויפת. המתנקשים הגיעו למלון בלילה שלפני הרצח, כדי להתכונן לרצח.
 
== ההתנקשות ==
ב-17 באוקטובר 2001, ביום הרצח, רחבעם זאבי שהה במלון הייאט שבירושלים, בחדר מספר 816. זאבי שהה במלון ללא מאבטחים, משום שהתנגד להיות מאובטח בעוד האזרחים חשופים, ולא רצה לשנות מהרגליו עקב איומי הטרור. בשעה 6:00 בבוקר, אחד המתנקשים, חמדי קורען, פנה לעבר חדר האוכל של המלון על מנת לוודא כי השר זאבי אכן שוהה שם בהתאם ללוח הזמנים הקבוע שלו. בשעה 06:20 זאבי ורעייתו יעל ירדו לחדר האוכל של המלון. כאשר קורען הבחין בזאבי בחדר האוכל הוא חזר לחדרו ועדכן את שאר חברי החולייההחוליה בכך. מיד לאחר מכן, שניים מחברי החולייההחוליה פנו לעבר רכבם אשר חנה במגרש החניה אשר בקומת המרתף של המלון, כדי להביא את האקדחים שלהם, עליהם הורכבו [[משתיק קול|משתיקי קול]]. על מנת שלא לעורר חשד, שני התוקפים חזרו בנפרד לחדר שלהם דרך חדר המדרגות במקום להשתמש במעלית.
 
שני התוקפים נפגשו בחדרם, הכינו את נשקם, ומשם פנו לעבר חדרו של זאבי בקומה 8. התוקפים חיכו לזאבי ליד יציאת החירום, במיקום הסמוך לחדרו של זאבי.
שורה 28 ⟵ 26:
זאבי הובהל במצב אנוש אל המרכז הרפואי הדסה שבירושלים. צוות הרופאים בבית החולים ניסה להצילו. מותו הוכרז בסופו של דבר בשעה 10:00 בבוקר.
 
זאבי היה השר הישראלי הראשון שנרצח בפיגוע טרור, והאדם הישראלי הבכיר ביותר שנרצח בידי חמושים במהלך הסכסוך הערבי ישראלי כולו. ראוי גם לציין כי ההתנקשות בזאבי היההייתה פיגוע טרור יוצא דופן מבין פיגועי הטרור שבוצעו במהלך האינתיפאדה השנייה, אשר כוונו בעיקר נגד קבוצות אקראיות של אזרחים וחיילים ישראלים.
 
== נטילת אחריות ==
ארגון החזית העממית נטל אחריות לרצח וקבעוטען כי הרצח בוצע כנקמה על החיסול הממוקד של מנהיג החזית העממית [[אבו עלי מצטפאמוסטפא]] באוגוסט 2001.
 
== הלוויתו של זאבי ==
רצח זאבי גרם להלם רב בציבור הישראלי. אלפי אנשים השתתפו בהלוויתו של זאבי שהתקיימה יום לאחר הרצח, ב[[בית הקברות הצבאי בהר הרצל]] שבירושלים. נשיא המדינה [[משה קצב]] וראש הממשלה [[אריאל שרון]] ספדו לזאבי בהלוויתו.
 
== לאחר הרצח ==
=== המצור הישראלי על המוקטעה ו"הסכם רמאללה" ===
[[קובץ:Ramallah President.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוצחי השר זאבי הסתתרו ב[[מוקטעה]].]]
מיד לאחר ההתנקשות מערכת הביטחון הישראלית פתחה בחקירה אינטנסיבית במטרה לאתר את הרוצחים ובפרט את מנהיג ארגון החזית העממית אשר יזם ותכנן את ההתנקשות. באפריל 2002, במהלך מבצע [[חומת מגן]], נודע לכוחות הביטחון הישראליים כי המתנקשים הסתתרו במתחם ה[[מוקטעה]] ברמאללה, הכולל את בנייני הממשלה של [[הרשות הפלסטינית]] וכן את מעונו הרשמי של [[נשיא הרשות הפלסטינית]] [[יאסר ערפאת]]. באותה העת, בניין המוקטעה היה תחת מצור ישראלי מה-29 במרץ 2002. ישראל דרשה כי הרשות הפלסטינית תסגיר את הרוצחים תמורת נסיגתם של הכוחות הישראלים. הרשות הפלסטינית סירבה להסגיר את הרוצחים. בסופו של דבר, בתיווך בינלאומי, ישראל הסכימה להצעה (אשר נודעה בשם "הסכם רמאללה") לפיה רוצחי זאבי יהיו כלואים בכלא יריחו תחת פיקוח של סוהרים בריטים ואמריקאים, ובתמורה ישראל תסיר את המצור על מתחם המוקעטההמוקטעה. כתוצאה מכך ערפאת הורה לכלוא את חברי החוליה שרצחה את זאבי ולכלוא אותם בכלא יריחו. במאי 2002 כוחות בריטים ואמריקנים הגיעו לכלא יריחו.
 
עם זאת, לאחר שארגון החמאס זכה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006, מנהיג החמאס איסמעיל הנייה הצהיר בפומבי ​​על כוונתו לשחרר את רוצחי זאבי לחופשי. ב-14 במרץ 2006, הסוהרים האמריקאים והבריטים עזבו את הכלא ביריחו, בטענה כי הרשות הפלסטינית לא עמדה בהסכם שהושג עם ישראל ארבע שנים קודם לכן. כתוצאה מכך, עוד באותו היום ישראל השיקה את [[מבצע הבאת ביכורים]].
שורה 49 ⟵ 47:
לאחר מצור שנמשך כ-10 וחצי שעות ולאחר שכוחות צה"ל הרסו את קירות הכלא ביריחו באמצעות דחפורים, בסופו של דבר נכנעו ארבעת הרוצחים:
* עאהד אבו גהולמה - האדם שתיכנן את ההתנקשות בחייו של רחבעם זאבי.
* מג'די רחימה רימאווי - ראש החולייההחוליה אשר שימש בתור נהג המילוט במהלך המבצע.
* חמדי קורען - האדם אשר ירה בפועל ברחבעם זאבי.
* באסל אל-אסמר - שימש כמשקיף במהלך המבצע.