קרן התורה – הבדלי גרסאות

נוספו 61 בתים ,  לפני 8 שנים
מתאים ל"המבשר" להחביא את "הרב קוק" ברשימת הגדולים המועדפים עליו
אין תקציר עריכה
(מתאים ל"המבשר" להחביא את "הרב קוק" ברשימת הגדולים המועדפים עליו)
בשנת תרפ"ה תיכננו ראשי הקרן לגייס 100,00 דולר, ויצאו במבצע קניית שטרות תעודה על תרומתם (מעין קבלות) המכריזות על היותם שותפים לעולם התורה. בהמשך השנים המשיכה הקרן עם דרך פעולה זו.
 
נשיא הקרן הרבי מפשמישל נסע לאסוף כספים לטובת הקרן כך למשל אסף בשנת [[תרפ"ה]] 500,000 כתרים אוסטריים במסעו באוסטריה, ובשנת [[תרפ"ט]] בגרמניה 660,000 כתרים. בין הרבנים הפעילים באיסוף כספים לטובת הקרן היו רבי [[מאיר שפירא]] (אז מ[[פיטרקוב]]), רבי [[אברהם קלמנוביץ']], הרב [[יצחק קוסובסקי]], רבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]], רבי [[שלום יצחק לויטן]] אב"ד עדת ישראל בקריסטיאניא, הרב [[אברהם שמואל בנימין שפיצר ]] אב"ד [[המבורג]] ומייסד קרן התורה בגרמניה, הרב [[יעקב רוזנהיים]], הרב ארנסט וייל רבה של קולמר בצרפת, הרב [[אלכסנדר זושא פרידמן]], הרב [[משה מרדכי אפשטיין]], הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]] מקובנה, הרב הראשי לארץ ישראל [[הרבאברהם יצחק הכהן קוק]] , הרב אברהם הלוי ליפשיץ אב"ד קהילות הקודש, הרב [[יהודה לייב צירלסון]] והרב [[יוסף צבי קרליבך]].
 
פועלה של הקרן פחת עקב עליית הנאצים לשלטון והצרת רגלי היהודים בגרמניה ובשאר אירופה, אך היא תפקדה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.