טביעת רגל אקולוגית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
הוספת הרכבי מדד טביעת הרגל האקולוגית, נתוני המדד, קיבולת המשאבים הטבעיים העולמית - biocapacity, יום החוב האקולוגי |
||
שורה 3:
'''טביעת רגל אקולוגית''' היא מדד ל[[ביקוש]] האנושי ל[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ב[[כדור הארץ]]. זהו ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של [[אוכלוסייה]] בעלת אורח חיים נתון. המדד הוא חלק ממדד "יום החוב האקולוגי" של צוות החשיבה Global Footprint Network, המשווה בין הביקוש האנושי ליכולת ההתחדשות של משאבי כדור הארץ ונותן תאריך מדויק ליום השנתי שבו הביקוש עולה על יכולת ההתחדשות. בעוד שנעשה שימוש נרחב במושג טביעת רגל אקולוגית, שיטות המדידה משתנות. מושג זה זכה לביקורות שונות, למשל על כך שאינו מוגדר היטב מבחינה מדעית<ref>{{cite journal |author=J.C.J.M. van den Bergh and H. Verbruggen |title=Spatial sustainability, trade and indicators: an evaluation of the ‘ecological footprint’ |journal=Ecological Economics |volume=29 |issue=1 |pages=63–74 |year=1999 |url=http://www.tinbergen.nl/discussionpapers/98105.pdf |format=PDF}}[http://econpapers.repec.org/scripts/redir.pl?u=http%3A%2F%2Fwww.tinbergen.nl%2Fdiscussionpapers%2F98105.pdf;h=repec:dgr:uvatin:19980105][http://www-pam.usc.edu/volume1/v1i1a2print.html]</ref>. המודלים של טביעת הרגל האקולוגית נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון, ורבים אינם תופסים אותם כאמת מידה מדויקת.
==הרכב המדד==
המדד, כפי שהוא מיושם ע"י Global Footprint Network, מחולק לשש "טביעות רגל" שונות<ref>הרכב המדד נלקח מהמסמך של Global Footprint Network המפרט את הרכב המדד לשנת 2008 - [http://www.footprintnetwork.org/download.php?id=507 The Guidebook to the 2008 National Footprint Accounts]
</ref>:
* טביעת הרגל של שטחי היבול (the cropland Footprint) - הערכה של שטח האדמה העולמי המשמש לגידול כל היבולים שנצרכים על ידי בני האדם והבהמות - תוצרת חקלאית ומספוא לבהמות ולבעלי החיים.
* טביעת הרגל של שדות מרעה (Grazing Land Footprint) - הערכה של שטח האדמה העולמי המשמש כשדות מרעה להאכלת בהמות השדה.
* טביעת הרגל של שטחי יערות (Forest Footprint) - הערכה של שטחי היער העולמיים המשמשים ליצירת עץ לבנייה, לדלק ולנייר.
* טביעת הרגל של אזורי הדגה (Fishing Grounds Footprint) - הערכה של שטחי הימה העולמיים המשמשים לדיג.
* [[טביעת רגל פחמנית|טביעת הרגל הפחמנית]] (Carbon Footprint) - הערכה של שטחי היערות העולמיים המשמשים לספיגת פחמן דו חמצני ([[פוטוסינטזה]]) שנפלט ע"י האדם - בבעירת [[דלק מאובנים|דלקים פוסיילים]] ביתית, במוצרים המכילים פחמן, בבעירת דלקים פוסייליים תחבורתית ובשימוש בדלקים לא פוסיילים.
* טביעת הרגל של אזורי הבנייה (Built-up Land Footprint) - הערכה של שטחי הטבע הפוריים (שאינם צחיחים) העולמיים הנלקחים בידי האדם לפעילויות שונות - בניית תשתיות כמו בתים, נתיבי תחבורה ומבני תעשייה, וכן [[תחנת כוח הידרואלקטרית|יצירת חשמל הידרואלקטרי]] (שטח האדמה שמוצף ע"י הסכרים לשם כך הוא המחושב).
==נתוני המדד==
נתוני המדד הם בקנה מידה פוליטי, כך שכל טביעת רגל אקולוגית מחושבת לפי מדינה<ref>[http://www.footprintnetwork.org/images/uploads/NFA_2010_Results.xls טבלת אקסל של Global Footprint Network שמפרטת את נתוני טביעת הטבע האקולוגית וקיבולת משאבי הטבע לפי מדינות] בשנת 2010
</ref>.
את הנתונים עצמם אובפים Global Footprint Network ממספר מקורות, ביניהם:
* ארגון המזון והחקלאות של האו"ם<ref>[http://faostat.fao.org/site/526/default.aspx (accessed June 2007).FAO FAO ProdSTAT Statistical Database.]
[http://faostat.fao.org/site/406/default.aspx TradeSTAT Statistical Databases.]
[http://www.fao.org/es/ess/tcf.asp Technical Conversion Factors for Agricultural Commodities]
[http://faostat.fao.org/site/452/default.aspx TradeSTAT Statistical DatabaseFAO ProdSTAT Statistical Database.]
.[http://faostat.fao.org/site/406/default.aspx FAO TradeSTAT Statistical Databases]
[http://faostat.fao.org/site/348/default.aspx FAO ResourceSTAT Statistical Database.]
[http://faostat.fao.org/site/626/default.aspx#ancor ForesSTAT Statistical Database].).
FAO.1998. Global Fiber Supply Model.
[http://www.fao.org/fishery/figis FAO FishSTAT Fisheries Statistical Database].
[http://faostat.fao.org/site/348/default.aspx FAO ResourceSTAT Statistical Database]. </ref>
* הועדה הכלכלית של האו"ם לאירופה
* הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים
* מאגרי מידע עולמיים נוספים של האו"ם ושל מוסדות נוספים
==קיבולת המשאבים הטבעיים העולמית - biocapacity==
את מדד הטביעת הרגל האקולוגית נהוג להשוות לקיבולת המשאבים הטבעיים הכוללת של כדור הארץ, הנקראת גם biocapacity.
קיבולת המשאבים שמחושבת בידי Global Footprint Network<ref name=":1" /> כוללת בתוכה את סכום האדמות והשטחי הימה הפוריים - המפיקים יבול, מרעה, יערות, ודגה.
==יום החוב האקולוגי ו"גירעון אקולוגי"==
ע"י השוואה בין טביעת הרגל האקולוגית וקיבולת המשאבים הטבעיים הכוללת של כדור הארץ, Global Footprint Network מחשבים באופן שנתי את היום המדויק בו טביעת הרגל האקולוגית השנתית מנצלת את מלוא המשאבים הטבעיים שנוצרו בידי הטבע באותה שנה, כך שלאחר יום זה כל ניצול נוסף של הטבע ע"י טביעת הרגל מהווה חריגה מהקיבולת של הטבע ומה"תקציב האקולוגי" ("גירעון אקולוגי"), ומהווה פגיעה בכמות משאבי הטבע המתחדשים.
יום החוב האקולוגי נקרא גם overshoot day - יום ההחטאה או ההגזמה.
החישוב האמור -
===יום החוב האקולוגי = 365 * טביעת הרגל האקולוגית / קיבולת המשאבים הטבעיים העולמית===
Global Footprint Network מעריכים <ref>[[מאמר של foot print netork על יום החוב האקולוגי]]</ref>שהפעם הראשונה בהיסטוריה שבא טביעת הרגל האקולוגית השנתית עברה את קיבולת המשאבים הטבעיים השנתית הייתה באמצע שנות השבעים, ובשנים לאחר מכן יום החוב האקולוגי המשיך - ב 1987 הוא הקדים בכמעט חודש (19 בדצמבר) וב 2013 כבר בארבעה חודשים (20 באוגוסט):
=====שנה | יום החוב האקולוגי=====
1987 | 19 בדצמבר
1990 | 7 בדצמבר
1995 | 21 בנובמבר
2000 | 1 בנובמבר
2005 | 20 באוקטובר
2007 | 26 באוקטובר
2008 | 23 בספטמבר
2009 | 25 בספטמבר
2010 | 21 באוגוסט
2011 | 27 בספטמבר
2012 | 22 באוגוסט
2013 | 20 באוגוסט
מטרת החישוב של אותו יום היא להעלות את המודעות העולמית ל"גירעון האקולוגי" וליצור פולמוס סביב ההשלכות של חברה אנושית בעלת צמיחה בלתי מוגבלת בעולם מוגבל.
==אנליזה של טביעת רגל אקולוגית==
אנליזה של טביעת רגל אקולוגית היא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית, אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה, עיר או מדינה). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי ב[[אנרגיה]], [[מזון]], [[מים]], חומרי בנייה ושאר משאבים. בשל קשיי [[מדידה]] קשה להגיע לאומדן מספרי מדויק של טביעת הרגל האקולוגית ויש בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת.
שורה 9 ⟵ 88:
==שינויים בהרגלי הצריכה==
הרעיון של טביעת רגל אקולוגית נעוץ בשימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''', ובניגוד לתפיסה רווחת אינו מתייחס כלל לשימוש במשאבים בלתי מתחדשים<ref name=":1">[http://www.sustainablescale.org/ConceptualFramework/UnderstandingScale/MeasuringScale/EcologicalFootprint.aspx The Sustainable Project - Ecological Footprint]</ref>, כיוון שמעצם הגדרתם השימוש בהם אינו בר-קיימא. ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם.
על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי הוא עודף המסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען מחדש". בנוסף, סביר שבני אדם יכולים לחיות ללא משאבים מתכלים כמו מתכות או דלק מחצבי. הם חיו כך בעבר הרחוק, וייתכן שיחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים.
| |||