נשק כימי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
[[תמונה:WMD-chemical.svg|שמאל|ממוזער|100px|סמל נשק כימי בצבא ארצות הברית]]
[[תמונה:WMD-training.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים הלובשים ביגוד מגן בעת תרגיל בטיפול לאחר תקיפה בנשק כימי]]
השימוש המוצלח הראשון בנשק כימי נעשה ב[[קרב איפר השני]] (אפריל [[1915]]) ב[[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי ה[[גרמניה|גרמנים]]. אמנם מספר הנפגעים מנשק כימי במלחמה זו לא היה גבוה (יחסית למספר הנפגעים מ[[כלי נשק]] קונבנציונלי), אך יצא לו מוניטין של נשק מפחיד ואכזרי. הבעיה העיקרית במיגון כנגדו היא בכך שקשה להגן על כל הגוף ולעתים מספיק שיש שטח מגע קטן של הגוף עם החומר המזיק על מנת לגרום ל[[מוות]].
נשק כימי נחשב ל[[נשק לא קונבנציונלי]] - נשק להשמדה המונית, שהשימוש בו אסור על פי [[אמנות ז'נבה|אמנת ז'נבה]]. חרף זאת נעשה בו שימוש לעתים, ובמיוחד על ידי שליטים חסרי מעצורים. ה[[דיקטטורה|דיקטטור]] ה[[איטליה|איטלקי]] [[בניטו מוסוליני]] השתמש בנשק כימי בפלישת [[איטליה הפשיסטית]] ל[[אתיופיה]], [[גמאל עבד אל נאצר]] נשיא [[מצרים]] עשה בו שימוש במלחמתו ב[[תימן]], ו[[סדאם חוסיין]] שליט [[עיראק]], השתמש בנשק כימי במלחמתו ב[[כורדים]] תושבי צפון ארצו שלו (ראו הערך [[חלבג'ה]]). ▼
יעילות הנשק הכימי ב[[מלחמה]] היא מוגבלת
==סוגים==
קיימים שני סוגים עיקריים של חומרי לחימה כימיים (חל"כ):
*'''חל"כ עצבים''' – [[גז]] הפוגע ב[[מערכת העצבים]] (גז [[סארין]], למשל), בדרך כלל חוסם את ה[[סינפסה|סינפסות]], שהן המעברים בין זוגות של [[תא עצב|תאי עצב]]. הנפגעים מ[[גז עצבים]] מאבדים שליטה על [[שריר]]י גופם, מפרכסים, מזיעים ומאבדים שליטה על הסוגרים. פעולתו של גז עצבים מהירה יחסית. סיבת המוות היא בדרך כלל [[דום נשימה]] או [[דום לב]]. רוב גזי העצבים חודרים לגוף דרך [[מערכת הנשימה]], ולכן מסכת אב"כ יעילה נגדם, אך קיימים כאלו, דוגמת הסארין, החודרים גם דרך ה[[עור]].
*'''חל"כ [[כווייה]]''' - חומר, בדרך כלל רסס נוזלי, שגורם לכוויות במגע עם ה[[עור]]. הכוויות אינן כוויות חום אלא כוויות כימיות. חל"כ זה עלול להביא למוות אם נשאף ל[[ריאה|ריאות]], שם הוא עשוי לגרום ל[[בצקת ריאות]] המביאה למוות מ[[חנק (רפואה)|חנק]]. טיפול בחל"כ כוויות הנו טיפול תומך. ניתן להימנע מפגיעת חל"כ כוויות על ידי שהייה בחדר סגור, או לבישת בגדים מיוחדים.
[[גז מדמיע]] ו[[תרסיס פלפל]] הם סוגים של נשק כימי, אם כי הם אינם הורגים אדם בוגר ובריא. חומרים אלו משמשים כוחות [[צבא]] ו[[משטרה]] כ[[אמצעי לפיזור הפגנות]], וכן נמכרים לציבור הרחב כתרסיסים להגנה עצמית (לרוב מדובר בתרסיס פלפל).
כיום ניתן לחמש [[טיל|טילים]] ב[[ראש קרב|ראשי קרב]] כימיים וכן להכניס חל"כ ל[[פגז|פגזים]] ולשגרם ממגוון רחב של אמצעים, כמו: [[תותח|תותחים]], משגרי [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] ועוד.
▲יעילות הנשק הכימי ב[[מלחמה]] היא מוגבלת, גם כאשר הוא מופנה נגד אזרחים. עיקר כוחו ב[[פאניקה]] שהוא גורם כאשר מתבצע בו שימוש כנגד [[אוכלוסייה אזרחית]]. דרכי התגוננות מפני נשק כימי ידועות וקלות לביצוע, וכוללות [[מסכת גז]], המסננת את האוויר קודם נשימתו, ושהייה ב[[חדר אטום]], המונע חדירת גז. טווח השפעתו קטן ומושפע ממזג האוויר ופני השטח.
▲נשק כימי נחשב ל[[נשק לא קונבנציונלי]] - נשק להשמדה המונית, שהשימוש בו אסור על פי [[אמנות ז'נבה|אמנת ז'נבה]]. חרף זאת נעשה בו שימוש לעתים, ובמיוחד על ידי שליטים חסרי מעצורים. ה[[דיקטטורה|דיקטטור]] ה[[איטליה|איטלקי]] [[בניטו מוסוליני]] השתמש בנשק כימי בפלישת [[איטליה הפשיסטית]] ל[[אתיופיה]], [[גמאל עבד אל נאצר]] נשיא [[מצרים]] עשה בו שימוש במלחמתו ב[[תימן]], ו[[סדאם חוסיין]] שליט [[עיראק]], השתמש בנשק כימי במלחמתו ב[[כורדים]] תושבי צפון ארצו שלו (ראו הערך [[חלבג'ה]]).
==ראו גם==
| |||