טורסטן ויזל – הבדלי גרסאות

הובל וויזל קיבלו את [[פרס נובל]] עבור שתי תרומות מרכזיות: האחת, עבודתם בנושא התפתחות מערכת הראייה, הכוללת גם את תיאורם של עמודות השליטה העיניות ב[[שנות השישים]] ו[[שנות השבעים|השבעים]]. השנייה, מעורבותם בייסוד בסיס [[נוירופיזיולוגיה|נוירופיזיולוגי]] בחקר ה[[ראייה]], תיאורם לדרך שבה אותות מן העין מעובדים ב[[מוח]] כדי ליצור גירויים ל"גלאי" קצוות, [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]], [[ראיית עומק|עומק]] [[מרחב (פיזיקה)|מרחבי]] ו[[צבע]], אבני הבניין של חוש הראייה. על ידי מניעת השימוש בעין אחת אצל חתלתולים, הם הראו כי העמודות בקליפת הראייה העיקרית המקבלות [[קלט]] מן העין העין השנייה, השתלטו גם על האזורים שבאופן רגיל היו מקבלים קלט מן העין העשוקה והלא משומשת. למחקר זה יש יישום חשוב להבנה של תופעת [[עין עצלה|העין העצלה]], סוג של [[לקות ראייה|ליקוי ראייה]] הנגרם מקיפוח חד-צדדי (של עין אחת) במשך [[תקופה קריטית]] מסוימת ב[[ילדות]]. חתלתולים אלו גם לא פיתחו אזורים המקבלים קלט משני העיניים, דבר הדרוש לצורך ראייה דו-עינית. ניסויהם של הובל וויזל הראו כי העדפת קלט מעין אחת על מידע מהשנייה מתפתחת בשלב מוקדם בילדות, באופן בלתי הפיך. מחקרים אלו פתחו את הדלת להבנת וטיפול ב[[קטרקט]] ילדות ו[[פזילה]]. מחקרים אלו חשובים גם לשם הבנת הפלסטיות הקליפתית (תופעה בה קליפת הראייה, והמוח בכלל, משנים ומתקנים את עצמם במשך הזמן), וההבנה הכללית יותר, כי המוח הוא מבנה דינמי המשתנה ללא הרף. זאת ועוד, הבנת תהליך עיבוד המידע החושי ב[[בעלי חיים]] שימש השראה ל-[[SIFT]] (ראשי תיבות של: Scale-invariant feature transform), שהוא [[אלגוריתם]] בתחום ה[[ראיה ממוחשבת|ראייה הממוחשבת]], המזהה ומתאר מאפיינים מקומים של תמונה. יישום של אלגוריתם זה נמצא במשימות כמו זיהוי חפץ על פי מספר נקודות וקצוות וכיוצא בזה, וזהו האלגוריתם שבו משתמשים בצורה הרחבה ביותר בעולם למשימות מעין אלה.