ארובה (טריטוריה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סדר
שורה 38:
עד אמצע שנות השמונים היו בתי הזיקוק לנפט ונצואלי הענף הכלכלי הראשי של האי. אז נסגרו בתי הזיקוק לראשונה ומאותה עת כלכלת האי החלה נעה לכיוון התיירות. האי מארח כ-600,000 תיירים בשנה, רבים מהם מ[[ארצות הברית]]. עיקר המשיכה של האי בים הצלול ובחופיו המרהיבים.
 
ארובה נפרדה ב-1 בינואר 1986 מיתר איי [[האנטילים ההולנדיים]] והפכה למרכיב אוטונומי נפרד ב[[הולנד|ממלכת ארצות השפלה]] (המסגרת המדינית של הולנד והאנטילים ההולנדיים, [[קוראסאו]], [[סןסנט מרטןמארטן]] וארובה). ראש המדינה בארובה הוא מלך הולנד [[וילם-אלכסנדר]], אשר מיוצג על ידי מושל. ראש ממשלתה הראשון של ארובה היה [[הני אימן]], [[יהודי]], ([[1986]] - [[1989]]) וכיום מכהן בראשות ממשלתה אחיו הצעיר [[מייק אימן]].
 
==כלכלה==