ארובה (טריטוריה) – הבדלי גרסאות

עד אמצע שנות השמונים היו בתי הזיקוק לנפט ונצואלי הענף הכלכלי הראשי של האי. אז נסגרו בתי הזיקוק לראשונה ומאותה עת כלכלת האי החלה נעה לכיוון התיירות. האי מארח כ-600,000 תיירים בשנה, רבים מהם מ[[ארצות הברית]]. עיקר המשיכה של האי בים הצלול ובחופיו המרהיבים.

ארובה נפרדה ב-1 בינואר 1986 מיתר איי [[האנטילים ההולנדיים]] והפכה למרכיב אוטונומי נפרד ב[[הולנד|ממלכת ארצות השפלה]] (המסגרת המדינית של הולנד והאנטילים ההולנדיים, [[קוראסאו]], [[סנט מארטן]] וארובה). ראש המדינה בארובה הוא מלך הולנד, אשר מיוצג על ידי מושל. ראש ממשלתה הראשון של ארובה (1986-1989) היה [[הני אימן]] (Henny Eman), [[יהודי]], ([[1986]] - [[1989]]) וכיום מכהן בראשות ממשלתה אחיו הצעיר [[מייק אימן]].