אוטנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
שורה 23:
'''אוטנה''' (ב[[ליטאית]]: '''Utena''' {{אודיו|קובץ=Utena.ogg}}; ב[[רוסית]]: Утена; ב[[פולנית]]: Uciana; ב[[יידיש]] וב[[עברית]]: אוטיאן) היא עיר בצפון מזרח [[ליטא]] ששוכנת במרחק של 92 [[ק"מ]] מצפון לעיר הבירה [[וילנה|וילניוס]]. משמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של [[נפת אוטנוס]]. כמה נהרות חוצים את העיר: קרשואונה <small>([[:lt:Krašuona|ליט']])</small> ויובלו ויישה; ויז'ואונה <small>([[:lt:Vyžuona (Šventoji)|ליט']])</small> ושני יובליו אוטנלה וראשה. שני [[אגם|אגמים]] בתחומה: ויז'ואונייטיס ודאונישקיס. בעיר גרים כ-32,000 תושבים (נכון ל-[[2010]]). היא מוזכרת לראשונה בכתובים ב-[[1261]] בתקופת המלך מינדאוגאס (Mindaugas). בימי [[האימפריה הרוסית|השלטון הצארי]] השתייכה תחילה ל[[פלך וילנה]] אך ב-[[1843]] עברה ל[[פלך קובנה]], מחוז וילקומיר. ב[[היסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטא העצמאית]] הייתה לעיר מחוז. ב-[[1835]] סללו הרוסים את הכביש [[פטרבורג]]-[[ורשה]] העובר דרך אוטנה, וב-[[1899]] נסללה [[מסילת רכבת|מסילת ברזל]] צרה [[פוניבז']]-אוטנה-[[שווינציאן]]. שתי [[שריפה|שריפות]] גדולות פקדו את העיר בסוף [[המאה ה-19]] אך לאחר זמן קצר נבנתה מחדש והתרחבה. בשנים 1918-1915 הייתה תחת [[היסטוריה של ליטא|הכיבוש הגרמני]].
==הקהילה היהודית==
הקהילה היהודית בעיר הייתה מהראשונות בליטא - ב[[בית קברות|בית הקברות]] הישן שלה נמצאו [[מצבה|מצבות]] מלפני כמה מאות שנים. לפי רשימת [[מס גולגולת]]
}}
היהודים עסקו בעיקר ב[[מסחר]]
ב-[[1937]] הגיע מספר בעלי מלאכה יהודים ל-151 (מהם: 19 עובדי [[מחט]], 31 [[סנדלר]]ים ו[[חייט|תפרים]], 18 [[קצב (מקצוע)|קצב]]ים, 13 [[אופה|אופים]], 17 עובדי [[מתכת]], 10 [[נגר]]ים, 5 [[שען|שענים]], [[צורף]] אחד ו-37 שונים). ה"פולקסבנק" ('הבנק היהודי העממי') מנה 600 חברים. כן פעל בעיר בנק לקרדיט הדדי. פרט לשני [[בית חרושת|בתי חרושת]] קטנים ל[[סוכרייה|סוכריות]] ומפעל ל[[סבון]], לא הייתה כל [[תעשייה]].{{הערה|שם=כרך ג}}
שורה 32:
מבין יהודי אוטנה היו גם בעלי [[אוטובוס]] (בקו אוטנה-[[קובנה]] הבירה), [[עורך דין|עורכי דין]], [[רופא]]ים (עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]] כל רופאי העיר היו יהודים) ואחרים.
[[המשבר הכלכלי העולמי של 1929|המשבר הכלכלי]]
בעיר היו 6 [[בית תפילה|בתי תפילה]]. כן פעלו במקום מוסדות חסד: "גמילות חסדים", "לחם עניים", "צדקה גדולה", לינת הצדק", "ביקור חולים" ו"הכנסת כלה".
|