קרב א-זלאקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ זוטות
שורה 23:
אלפונסו השישי מקסטיליה הגיע לשדה הקרב עם כ-60,000 לוחמים. שני המנהיגים החליפו ביניהם מסרים לפני הקרב. יוסוף בן תאשפין הציע אחת משלוש האפשרויות לאויבו: ל[[אסלאם|התאסלם]], לשלם [[מס גולגולת]] (בערבית ג'יזיה) או להילחם.
 
אלפונסו השישי בחר להילחם במוראביטון. הקרב החל ביום שישי עם שחר בהתקפה של הקסטליאנים. יוסוף בן תאשפין חילק את צבאו לשלוש [[דיוויזיה|דיוויזיות]]. הדיוויזיה הראשונה בפיקודו של עבד השלישי אל-מועתמיד כללה 15,000 לוחמים, הדיוויזיה השנייה בפיקודו של יוסוף בן תאשפין כללה 11,000 לוחמים, והדיוויזיה השלישית כללה 4,000 לוחמים שחורים מ[[אפריקה]] נושאים חרבות [[הודו|הודיות]] ו[[רומח|רומחים]]ים ארוכים. הדיוויזיה בפיקודו של עבד השלישי אל-מועתמיד נלחמה בכוחותיו של אלפונסו עד אחר הצהריים, ואז הצטרפו לקרב יוסוף בן תאשפין והדיוויזיה שלו וכיתרו את אלפונסו השישי ולוחמיו. כוחותיו של אלפונסו נתקפו בעתה והחלו לסגת, אז הורה יוסוף בן תאשפין לדיוויזיה השלישית מצבאו לתקוף ולסיים את הקרב.
 
על פי מקורות מתקופה זו, אבדותיו של אלפונסו היו עצומות (יותר מ-59,500 מתים). רק 100 [[אביר|אבירים]]ים הצליחו לשוב לקסטיליה. אלפונסו השישי שרד בקרב, אך איבד את [[רגל]]ו. שדה הקרב מכונה א-זלאקה (מערבית "מדרון חלקלק") משום שהלוחמים החליקו במשך כל הקרב בשל הכמויות האדירות של ה[[דם]] שנשפך באותו יום. מספרי הלוחמים והאבדות המופעים במקורות מתקופה זו כנראה מוגזמים מאוד. הצבא של קסטיליה כלל כנראה כ-14,000 איש, כולל כ-2,000 אבירים רכובים. לפחות מחצית מצבא זה אבד. המלך הפצוע ורוב האצילים שרדו את המפלה, אף שחלקם נהרגו, כולל הרוזנים רודריגו מוניוז וְולָה אוֹוְוגוּס.
 
גם בצד השני היו אבדות כבדות, בייחוד אצל המוסלמים המקומיים בפיקודם של דאוד איבן עיסה, שמחנהו נבזז בשעות הראשונות של הקרב, ושל אל-מותאוואקיל איבן אל-אפטז מושל בדחוס. מושל [[סביליה]] אל-מועתמיד נפצע בקרב הראשון אך הגבורה שהפגין שמשה דוגמה ללוחמיו והם התלכדו סביבו ברגעים הקשים של ההתקפה הקסטליאנית הראשונית בפיקודו של אלוואר פאנייז. בין ההרוגים היה האימאם הפופולרי של [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], אבו אל-עבאס אחמד איבן רומיילה.
שורה 31:
נאמר כי בן תאשפין נרתע מהטבח, ובנוסף הוא נאלץ לחזור בטרם עת לאפריקה בשל מות יורשו המיועד, כך שקסטיליה כמעט שלא איבדה שטחים למרות שרוב צבאה הושמד.
 
בשני הצבאות היו לוחמים יהודים וקיים מקור הנוקב במספר של 40,000 לוחמים יהודים בשני הצבאות. <ref> {{אנצ דעת|1554|תחת ממשלות אלמוראווידים ואלמוהדים}}</ref>
 
==הערות שוליים==