רשת חברתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החזרה לגרסה קודמת - דף השיחה
עריכה והרחבה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{עריכה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח רשת חברתית באופן כללי|אחר=רשת חברתית מקוונת בעולם הדיגיטאליהדיגיטלי|ראו=[[רשת חברתית מקוונת]]}}
[[קובץ:Sna large.png|ממוזער|דוגמה לרשת חברתית]]
המונח '''רשת חברתית''' (Social network) היה קיים עוד טרום עידן ה[[אינטרנט]] והתייחס למבנה חברתי המורכב ובנוי מקבוצה של מספר גורמים (כגון: חברים, [[משפחה]], מפלגות פוליטיות, [[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]] וכדומה) המקיימים ביניהם קשרים דו סטריים בעוצמות שונות. הרשת החברתית מבקשת ליצור מודל ברור של מבנה קבוצות חברתיות – כיצד המבנה משפיע על משתנים אחרים הקשורים אליו, וכיצד המבנה משתנה עם הזמן.
[[קובץ:Barabasi Albert model.gif|ממוזער|דוגמה למודל העוסק באופן בו נוצרות רשתות חברתיות, "מודל [[אלברט-לסלו ברבאשי|ברבאשי]]-אלברט" (1999)]]
'''רשת חברתית''' (Social network) היא [[מבנה חברתי]] המורכב מקבוצה של מספר גורמים [[חברה|חברתיים]] (כגון אנשים או [[ארגון|ארגונים]]), המקיימים ביניהם מערכת של קשרים דו-סטריים בעוצמות שונות.
 
התחום של [[חקר רשתות חברתיות]] עוסק בניתוח המבנים של רשתות אלו, האופן בו הן נוצרות, משתנות ומשפיעות על מרכיביו ועל הסביבה, דפוסים מקומיים ועולמיים ועוד. מאז התפתחות ה[[אינטרנט]] בסוף [[המאה ה-20]], מתמקדים רבים מהמחקרים גם בחקר [[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות מקוונות]] בעולם הדיגיטלי.
 
==הגדרה==
שורה 11 ⟵ 15:
רעיון הרשת החברתית קיים כבר מסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]], אך עד [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] לא תפס תאוצה רבה ונשאר בגדר יצירת קשרים במסיבות קוקטייל עסקיות. רעיון הרשתות החברתיות התרחב והתחזק עם הופעתה של רשת האינטרנט. עם ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים - שיפור משמעותי ביכולות המחשוב והקישור לאינטרנט - נוצרה התעוררות מחודשת בתחום זה. בשנת [[2001]] החל עידן הרשתות החברתיות האינטרנטיות, ומאז נוסדו למעלה מ-300 חברות.
 
רשת חברתית היא קבוצה של אנשים שמתקיים ביניהם קשר. רשתות חברתיות כוללות קבוצות של חברים, משפחות, מפלגות פוליטיות, איגודים מקצועיים, וכדומה. רשתות חברתיות מהוות נושא עניין לסוציולוגים, אנתרופולוגים, פסיכולוגים, חוקרי ארגונים, חוקרי תקשורת, מערכות מידע ומנהל עסקים. חקר רשתות חברתיות הוא מדע המיפוי והמדידה של רשתות חברתיות. הכלים המתמטיים של תורת הגרפים משמשים אף הם לעתים בתיאור רשתות חברתיות.
רשת חברתית מקוונת (Social networking service) היא [[פלטפורמת מחשוב|פלטפורמה]] או [[אתר אינטרנט]] המתמקד בבנייה או שיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. הרעיון שעומד מאחורי הפעלת רשת שכזו הוא שכל אדם יכול לגלות מי החברים של חבריו, לקרוא את ה[[פרופיל משתמש|פרופיל]] שלהם וליצור איתם קשר. על מנת שהפלטפורמה המקוונת, המאפשרת תקשורת בין האנשים, תהיה לרשת חברתית היא צריכה לכלול שני מאפיינים:
לרשתות חברתיות יש תכונות המבדילות בין רשתות שונות ושניתן למדוד כמו ריכוזיות, לכידות, עצמת הקשרים שבהן, ועוד. תכונות אלה מהוות מטרה למחקר בדיסציפלינות השונות. רשתות חברתיות הן המצע על גביו מתנהלות תופעות חברתיות כגון הפצת שמועות, היווצרותן של עמדות ודעות קדומות, מעבר והדבקה של מחלות מדבקות, הפצת אופנות ועוד.
כבר ב-ARPANET, רשת התקשורת שהתפתחה לאינטרנט, ראו אנשי האוניברסיטאות הראשונות שחוברו לרשת אותה כאמצעי לשיתוף פעולה בין חוקרים ורשת חברתית.
לרשתות חברתיות יש תפקיד חדש ומתחזק כתוצאה מהופעתה של רשת האינטרנט. רשתות חברתיות יכולות להישען על רשתות אלקטרוניות, ואז יש להן תכונות מיוחדות. יש יישומי אינטרנט המנצלים את קיומן של רשתות חברתיות ומעצימים את השפעתן. לרשתות יכולה להיות תרומה בתהליכים החשובים לפרט, כמו מציאת עבודה, בן זוג, שותף עיסקי או איתור מומחיות נדירה ונחוצה.
שלושה מושגים רלוונטיים לרשת חברתית:↵1. הדבקות/התפשטות - מה זורם על פני קשרים? מהו סוג המידע העובר/ הזורם? איך חברים ברשת "נדבקים" בכל מיני דברים? ↵2. קשר/חיבור - מי קשור למי בקהילות החברתיות? ↵3. הומופיליה - האם מי שאדם קשור אליו, גם דומה לאותו אדם (או שהוא דווקא שונה)?
 
[[רשת חברתית מקוונת]] (Social networking service) היא [[פלטפורמת מחשוב|פלטפורמה]] או [[אתר אינטרנט]] המתמקד בבנייה או שיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. הרעיון שעומד מאחורי הפעלת רשת שכזו הוא שכל אדם יכול לגלות מי החברים של חבריו, לקרוא את ה[[פרופיל משתמש|פרופיל]] שלהם וליצור איתם קשר. על מנת שהפלטפורמה המקוונת, המאפשרת תקשורת בין האנשים, תהיה לרשת חברתית היא צריכה לכלול שני מאפיינים:
 
# יכולת ליצור דרכה [[פרופיל משתמש|פרופיל אישי]]- הפרופיל מייצג את האדם לו הוא שייך, מכיל פרטים המאפיינים אותו ומשמש ככרטיס הביקור שלו.
שורה 18 ⟵ 28:
יישומי אינטרנט שונים מנצלים את קיומן של רשתות חברתיות ומעצימים את השפעתן. רשתות אלו מייצרות אפשרויות חברתיות ועסקיות רבות כגון מציאת [[עבודה (כלכלה)|עבודה]], יצירת קשרים [[רומנטיקה|רומנטיים]], שימור קשרים קיימים וכמו כן, הן משמשות גם ככלי [[פרסום|פרסומי]]. פלטפורמות מקוונות רבות מייצרות רשתות חברתיות אשר מסווגות את המשתמשים על פי תחומי עניין או צרכים משותפים. מחקרי רשתות חברתיות מעידים כי אתרים שבבסיסם עומד רעיון הרשת החברתית הופכים לאתר המרכזי והמשמעותי ביותר עבור המשתמש. למעשה, המשתמש הממוצע יבקר באתר הרשת החברתית שלו לפחות פעם אחת ביום, בה הוא יבדוק את ה[[מסרים מידיים|מסרים]] שקיבל, תגובות מכריו לתכנים שהעלה וכדומה.
 
אחד השינויים המשמעותיים שהכניס האינטרנט לחיינו הוא השקיפות והפתיחות של חלקים שבעבר היו פרטיים ורחוקים מהעין. יומנים אישיים הפכו ל[[בלוג|בלוגים]]ים - יומנים מקוונים, הפתוחים לכל קורא. אנשים מכל העולם משתפים חוויות ב[[צילום|תמונות]], בבלוגים ומקיימים מפגשים, זאת לעתים קרובות ללא הגבלת טווחי [[גיל]] או מרחק, כשפלטפורמת האינטרנט וה[[יישום מחשב|אפליקציות]] שמשתמשות בה פיתחו [[שפה]] משותפת לקבוצה עצומה של אנשים מכל הגילאים והיא בעצם סייעה ליצירת [[תרבות דיגיטלית]] חדשה.
כמו כן, בעבר, יצירת קשרים אישיים היו עניין של מעבר מפה לאוזן- היום, יצירת הרשתות החברתיות הפכו מקוונות ובלחיצת כפתור אנחנו יכולים ליצור קשרים חדשים. כך למעשה נוצר [[אפקט הרשת]], שכן נוצרות חברויות משותפות וגולש יכול "להציע חברות" לגולש שהכיר דרך חבר, וכן הלאה. הרשת מהווה שיקוף של החיים החברתיים במציאות, ומטבע הדברים נוצרות קבוצות חברתיות של חברים הקשורים זה לזה.
 
שורה 24 ⟵ 34:
מדיה חברתית (Social Media) הינה שם חדש למה שנהוג היה לכנות עד לא מזמן "WEB2.0" ותקופה מסוימת גם "רשתות חברתיות".
מדיה חברתית עוסקת בפתרונות שמלווים ברמת שיתופיות גבוהה. לפתרונות שכאלו ישנם מספר יתרונות:
* חדשנות: הם חדשניים ויוצרים תדמית של חדשנות בקרב אלו המשלבים אותם.
* נאמנות לקוח: הם מגבירים את תחושת המחויבות של המשתמש, בזכות היותו פעיל (מגיב / כותב / משתף).
* יעילות: הם חוסכים משאבים של הארגון, שכן גם המשתמשים שותפים בהשקעת המשאבים.
* מועילות: הם משפרים את הפתרונות המוצעים על ידי הארגון, שכן לוקחים בחשבון את דעת המשתמשים, המהווה את חוכמת ההמונים (wisdom of the crowds)
ארגונים רבים מבקשים כיום לשלב מדיה חברתית בפעילותם, הן החיצונית- מול הלקוחות (והשותפים), והן הפנימית- בניהול הידע.
רשת חברתית הינה סוג פתרון/מרכיב בפתרונות המדיה החברתית, ויחד עימה נכללים גם בלוגים, אתרי WIKI, Newsfeeds ועוד.
שורה 33 ⟵ 43:
==התפתחות הרשת החברתית המקוונת==
* 1971 – נשלח האימייל הראשון
* 1978 – (BBS (Bulletin Board System אשר אפשרו למשתמש להתחבר למחשב מרוחק בחיבור Dial-up למטרת ביצוע פעילויות חברתיות ובידוריות שונות כגון משחקי רשת, העלאה והורדה של קבצים, השתתפות בקבוצות דיון והחלפת מסרים עם משתמשים אחרים. ה-BBS הופעל על ידי משתמשיו באמצעות הודעות טקסט פשוטות, ונוהל על ידי מפעילי מערכת שהיו ברובם אנשים פרטיים וחלקם חברות מסחריות שגבו תשלום תמורת השירות.
* 1994 – הוקם אתר [[שירות אירוח אתרים]] בשם [[GeoCities]]. האתר שימש כלי פופולרי ליצירת תוכן גולשים ברשת.
* 1995 – THEGLOB.COM אפשרה למשתמשים לפרסם את החוויות האישיות שלהם וליצור אינטראקציות עם אחרים בתחומי עניין דומים.
* 1997 – הושק AOL]] MESSENGER]]
* 2002 – הושק FRIENDSRER שאפשר יצירת קשר בזמן אמת עם חברים אמיתיים ב- 3 החודשים הראשונים הגיע ל- 3 מיליון משתמשים.
שורה 42 ⟵ 52:
* 2006 – הושקה הרשת החברתית [[טוויטר]]
* 2008 – [[פייסבוק]] מתרחבת ורוכשת את [[מייספייס]] והופכת להיות הרשת החברתית המובילה עם מספר המבקרים החודשי הגדול ביותר.
* 2011- [[גוגל (חברה)|גוגל]] משיקה את GOOGLE PLUS שנועדה להוות את תשובתה של GOOGLE ל- FACEBOOK
* 2012 ואילך – צצות רשתות חברתיות בוטיק - המתמקדות בשירות ייחודי כגון: INSTAGRAM, NEXTDOOR.COM
 
שורה 54 ⟵ 64:
רשת חברתית ארגונית הינה אמצעי יעיל ומתקדם למימוש מטרות עסקיות של הארגון על ידי קידום התקשורת הפנים ארגונית וניהול מרחב ארגוני מתוקשר.
כיצד מדיה חברתית יכולה לקדם את העובדים בארגון?
* אינטגרציה-הקניית תמונה שלמה של המתרחש בארגון
* זרימת מידע- העברת מידע על התרחשויות אחרונות בארגון, קבלת מידע על "דופק" הארגון
* הבניית משמעות- יצירת קשר בין תהליכים בארגון.
* שיח- יצירת שיח רב כיווני, חוצה היררכיות ומחלקות.
* הבניית מחויבות לארגון על ידי קידום ההזדהות, הקשר והמעורבות האישית בארגון.
 
שלבים ביישום מדיה חברתית בארגון:
 
* נראות: שימוש בנראות המזוהה ברשתות חברתיות, כגון יצירת "wall" – לוח הודעות המאפשר כתיבת תגובות והוספת הערות.
* מרכיבים: שימוש במרכיבים הפונקציונאליים השכיחים ברשתות החברתיות- like, comment
* יישומים: הטמעת רשתות חברתיות כחלק מהשיח הדינאמי הארגוני כגון: טוויטר, פייסבוק, וויקי ועוד.
* תפיסה: מימוש התפיסות שהנן אושיית היסוד של כל רשת חברתית: פתיחות, שיתופיות, שיג ושיח, תגובתיות, קשר רב-כיווני.
 
==רשתות חברתיות מובילות==
שורה 79 ⟵ 89:
* [[Orkut]]
* [[Tagged]]
 
 
===פייסבוק - נושאת הדגל של הרשתות החברתיות===
שורה 90 ⟵ 99:
 
===רשתות חברתיות בישראל===
הסנונית הראשונה לרשתות חברתיות בארץ הוא אתר "חבר'ה", שהוקם בשנת [[2002]]. האתר מספק תשתית חברתית ענפה המחולקת לפי נושאים על פי הווי החיים ב[[ישראל]] כגון: [[בית ספר תיכון|תיכון]], [[צבא]], [[אוניברסיטה]] וכדומה. לכל גולש יש אפשרות למצוא חברים או מכרים מתקופות שונות בחיים ולחדש עימם את הקשר. בעקבות אתר "חבר'ה" הוקמו רשתות חברתיות נוספות. בהמשך הופיע האתר "[[מקושרים]]"- בעל סממנים דומים ומוכרים יותר לרשתות החברתיות החדשות של ימינו, הכולל עמוד אישי ורשת חברים. בשלב מאוחר יותר הושקה הרשת החברתית Shox של [[nrg מעריב|nrg]] [[מעריב]], וכמו כן, הרשת החברתית Dex. בתחילת שנת [[2007]] הוקם קפה [[דה-מארקר]] המאגד בתוכו אלפי חברים שקוראים ומשתתפים בדיוני ה[[פורום (אינטרנט)|פורומים]] מידי יום. רשת זו מושכת קוראים רבים מהתחום ה[[כלכלה|כלכלי]] ומהווה את הרשת החברתית העסקית הראשונה בישראל. בתחילת שנת 2010 הוקמה לראשונה רשת חברתית מבוקרת לילדים [[http://www.CoolSchool.co.il CoolSchool]]. הרשת הוקמה על מנת להעניק תשתית יעילה ומהנה להעברת תכנים ערכיים וחינוכיים (School) לילדים בגילאי גן ובית ספר יסודי, תוך כדי שהם נהנים באזורים הכיפים (Cool). מרחבי העבודה של הילדים הינם בטוחים ומבוקרים על ידי ההורים והמורים. בסוף שנת 2010 הוקמה [[שלובים]], רשת חברתית מקצועית לאנשי חינוך מייסודו של [[מכון מופ"ת]]. מתקיים בה שיתוף מידע ורעיונות בתחום החינוך ועיסוק בפעילויות של בניית ידע שיתופי בתחום זה.
בשנת 2013 הוקמה לראשונה בישראל רשת חברתית לוקאלית מבוססת מיקום בשם מיטי - http://www.meetey.com ,[[מיטי]] מאפשרת לכל החברים בה להכיר את השכונה בה הם גרים וזאת על ידי שימוש בפה דינאמית חדשנית.
 
== מאפיינים ==
שורה 108 ⟵ 117:
* '''המעגל השני''' – אנשים שמאפייניהם דומים למאפייני האנשים במעגל הראשון, אך טרם נוצרה ההזדמנות לשתף אחד את השני במידע.
* '''המעגל השלישי''' – אנשים עליהם יש לאדם מידע מהיכרות עם אלו שבמעגל הראשון והשני. ניתן ליצור עימם קשר המבוסס על סמך הנכונות לקבל ולכבד אותם.
* '''המעגל הרביעי''' – כולל אנשים עמם היה האדם בקשר לאחרונה. מאחר שהקשר חדש עדיין אין משוב מספק לגבי האם ניתן לכלול אותם ברשת הקשרים החברתית. קיימת אפשרות סבירה שבעתיד הם יכללו ברשת זו, אך ייתכן וגם ייעלמו כלא היו.
* '''המעגל החמישי''' – מעגל הכולל מגעים עם אנשים ברמה של [[שיח (מדעי החברה)|שיח]] כללי. במעגל זה שני הצדדים אינם משמעותיים אחד לשני.
* '''המעגל השישי''' – אנשים שהקשר איתם איננו כזה שיוכל לסייע לאדם, ולחלופין.
שורה 117 ⟵ 126:
===הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות===
הסכנות והחסרונות המיידיים של אתרי הרשת החברתית הם הפגיעה ב[[הזכות לפרטיות|פרטיות]] וסכנת ה[[התמכרות]]. לחברה כמו [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]], למשל, יש [[בעלות]] על התכנים שאנו מעלים (ה[[קניין רוחני|קניין הרוחני]]) אותם לא ניתן למחוק כליל. אתר פייסבוק סופג ביקורות רבות אודות אובדן הפרטיות של גולשיו והשימוש שהוא עושה בפרטי המשתמשים לטובת מטרות עסקיות. עם זאת, משתמשים רבים אינם נרתעים מאובדן פרטיותם וממשיכים לגלוש באתר ולחשוף את פרטיהם האישיים.
 
הבעיה העיקרית היא כי מידע רב מסוגים שונים מרוכז במקום אחד, ונמצא בידיו של תאגיד [[קפיטליזם|קפיטליסטי]] בעל מטרת [[רווח]]. נראה כי הדרך היחידה שלנו להיות בשליטה היא פשוט להיות מודעים - היות שפייסבוק היא תופעה חברתית שלא ניתן להתעלם ממנה אין ציפייה כי לא נשתמש בה. ניתן להשתמש בה תוך מודעות ברורה של חשיפת פרטינו האישיים והמשמעויות הנובעות מכך. כל אדם צריך להפעיל שיקול דעת אישי לגבי התכנים אותם הוא משתף.
 
שורה 125 ⟵ 134:
{{ערך מורחב|חקר רשתות חברתיות}}
חקר רשתות חברתיות הוא [[פונקציה|מיפוי]] ו[[מדידה]] של קשרים וזרימת מידע בין אנשים, [[קבוצה חברתית|קבוצות]], [[ארגון|ארגונים]] או כל קבוצה אחרת המייצרת וצורכת [[מידע]] ו[[ידע]]. האנשים או הקבוצות משולים לצומת ואילו הקשרים ביניהם מייצגים את זרימת המידע בצומת. חקר זה מספק ניתוח ויזואלי ומתמטי של מערכות יחסים וקשרים בין בני אדם.
 
כיום השימוש בחקר רשתות חברתיות הולך וגובר. ניתן למצוא שימוש בנושא למשל ב[[בית חולים|בתי חולים]] לצורכי מיפוי ומדידה של התפשטות [[מחלה]]. בארגונים [[גלובליזציה|גלובליים]], SNA תומך בשיפור החדשנות בקבוצות של [[מדען|מדענים]] וחוקרים, עוזר במיפוי רשתות חברתיות של מנהלים על ידי זרימת המידע בהודעות [[דואר אלקטרוני]] ועוד.
 
שורה 133 ⟵ 142:
בספרו "The Wealth of Networks" משנת 2006, כותב [[יוחאי בנקלר]] על אופי הקשרים החברתיים בעולם המקוון. בכתיבתו מבקש בנקלר להפריך מספר טענות המתייחסות לתפקידה של הרשת בתהליכים חברתיים של האדם. בין הטענות איתן הוא מתמודד עומדת הצגתה של הרשת ככרוכה בפיצול וניכור חברתי. האדם מאבד את קשריו והופך מנוכר ומבודד. טענה נוספת מציגה את הרשת כשואבת אליה את משתמשיה, ובכך מפחיתה את הזמן שהם מבלים עם משפחותיהם- הפגיעה היא באיכות הקשר וגם בזמן.
בתגובה לטענות אלו, מציג בנקלר מחקרים המראים כי קשרים מקוונים מתפתחים לצד קשרים פיזיים ולא במקומם. למעשה, מחקרים מצאו כי הקשרים המקומיים של אדם עם משפחתו וחבריו כמעט ולא מושפעים מהשימוש ברשת. יתרה מכך, באם קיימת השפעה על קשרים אלה- מדובר בהשפעה חיובית.
 
מסתבר שבני האדם, בין אם הם מחוברים לרשת ובין אם לא, מעדיפים לתקשר עם אנשים הקרובים אליהם מבחינה [[גאוגרפיה|גאוגרפית]]. בנוסף, אנשים המשתמשים באינטרנט מדווחים כי הם אף הגדילו את מספר האנשים אשר נשארו איתם בקשר מבלי שהדבר יפגע בכמות הזמן שהם מבלים עם משפחתם. להיפך, נראה כי קשרים משפחתיים וחברתיים מתחזקים עם השימוש ברשתות החברתיות.
 
עוד מציג בנקלר יתרון נוסף הטמון ברשת החברתית והוא כי בקשר שבין הרשת ואינדיבידואל, האדם יכול לעצב את קשריו המקוונים מפני שהם דינאמיים. הוא יכול לארגן אותם כך שיתאימו לו יותר- למשל, אדם יכול להשתמש ברשת כדי לרכך קשרים היררכיים נוקשים בעוד שהוא מגשר על הפער הקיים בעולם האמיתי.
 
שורה 144 ⟵ 153:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* אלברט רוקס, [http://www.affilatenetworking.com/top-social-networking-sites/ Top social networking sites ], affilatenetworking
* {{כלכליסט|איתי להט ודן שוחט|כוחה הלא ייאמן של חברות|3399712|25 במרץ 2010}}
שורה 149 ⟵ 159:
* [http://www.ted.com/talks/lang/heb/amber_case_we_are_all_cyborgs_now.html אמבר קייס: כולנו סייבורגים עכשיו] - השפעת הטכנולוגיה על התרבות האנושית {{וידאו}}
* {{אודיסאה|[[אשר עידן]]|ההמון מסתער|224643|16, יולי 2012}}
 
 
 
[[קטגוריה:רשתות חברתיות|*]]