כוכב – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 8 שנים
ב'''כוכבים בעלי מסה קטנה''', יתחיל בליבה היתוך הליום, אך תהליך זה יגרום לאי-יציבות הכוכב, ובסופו של דבר השכבות החיצוניות של הכוכב יתפזרו, כאשר הוא משאיר מאחוריו לא יותר מ[[ננס חום]]. כוכבים קטנים במיוחד, בעלי מסה של פחות מחצי מסת שמש, לאחר סיום היתוך מימן יגוועו לאט. יש לציין כי גורלם של כוכבים אלה מעולם לא נצפה על ידי האסטרונומים, כיוון שאורך החיים של כוכבים נמוכי מסה גדול מגיל היקום הנראה.
 
ב'''כוכבים בינוניים''', שמסתן מכחצי מסת שמש ועד כ-1.4 מסות שמש ([[גבול צ'נדרסקהרנדראסקאר]]), לאחר שלב הענק האדום, כשייגמר המימן במעטפת הכוכב, הם יתחילו לקרוס לתוך עצמם, עד שהתנאים בליבה יהיו מתאימים להיתוך הליום ל[[פחמן]]. בשלב זה הכוכב יתחמם יותר ויותר, יתנפח במה שקרוי [[הבזק הליום]], וכשייגמר ההליום, הכוכב ישיל את שכבותיו החיצוניות, שתהפוכנה ל[[ערפילית פלנטרית]], ליבת הכוכב הפחמנית תקרוס ותהפוך ל[[ננס לבן]].
 
ב'''כוכבים מאסיביים''', אשר מסתם עולה על [[גבול צ'נדראסקאר]], לאחר סיום תהליכי היתוך ההליום שתוארו לעיל הכוכב יתכווץ בשנית והטמפרטורה בליבה שלו תגדל עוד יותר. עקב הטמפרטורה הגבוהה, יתחילו בליבה תהליכים גרעיניים נוספים, בהם יווצרו יסודות כמו [[חמצן]], [[מגנזיום]], [[צורן (יסוד)|צורן]], עד ל[[ברזל]]. למעשה, הכוכב יהפוך להיות מורכב משכבות-שכבות של יסודות שונים, כמו בצל. מסתה של ליבת הברזל תלך ותגדל, וכאשר היא תעבור על גבול צ'נדראסקאר, תתכווץ הליבה במהירות והשכבות החיצוניות של הכוכב תועפנה לחלל בפיצוץ [[סופרנובה]] מסוג II. הכוכב עצמו יקרוס ל[[כוכב נייטרונים]], או, אם מסתו תעלה על שלוש מסות שמש ([[גבול אופנהיימר-וולקוף]]), הוא יקרוס מעבר לכך, ויהפוך ל[[חור שחור]].
משתמש אלמוני