תקשורת לא-אלימה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
# הדרך הישירה ביותר לשלום עוברת דרך חיבור עצמי.
# קונפליקט הוא הזדמנות לחיבור, צמיחה, העמקת הקשר ושיפורו.
# הסיבה לתקשורת "תנית" (אלימה) היא תפיסת עולם מוסרית וכוחנית "תנית" (אלימה), לפיה קיים טוב ורע, נכון ולא נכון, נורמלי ולא נורמלי, ולפיכך יש אנשים טובים וצודקים יותר מאחרים, והם צריכים לשלוט בכוח באלה שרעים או טועים (ואפילו לשאוב הנאה משליטה כוחנית זו) ו"לתקן" אותם ואת דרכיהם. תפיסת עולם כזו היא הגורמת לכך שכאשר משהו מפריע לאדם מסוים בהתנהגות הזולת, הוא עשוי לסווג באופן אוטומטי את עצמו לטוב וצודק, ואת האחר לרע ו/או טועה ו/או לא נורמלי, ולנסות לשנות בכוח ("לתקן") את הזולת או את התנהגותו, בין השאר ע"י תקשורת "תנית".
השיטה מושפעת מעקרונות ה[[אי-אלימות]] של [[מהטמה גאנדי]] ו[[מרטין לותר קינג]], מהגישות ההומניסטיות של [[קארל רוג'רס]] ו[[מרטין בובר]], ומגישתו של הפילוסוף [[קרישנמורטי]].
שורה 30 ⟵ 31:
===ביטוי עצמי===
'''ביטוי עצמי''' באמצעות המודל
משפט לדוגמא: "כשאמרת לי: 'את לא יודעת כלום' ('''תצפית'''), הרגשתי תסכול, עצב ובדידות ('''רגשות''') כי הצורך שלי בכבוד, בהערכה ובנִראוּת ('''צרכים''') נפגע, ואני מבקשת שתגיד לי שאתה מעריך אותי ('''בקשה''')".
המודל מציע שביטוי עצמי כזה
===אמפתיה===
'''[[אמפתיה]]''' היא הקשבה פעילה מתוך חמלה, לארבעת מרכיבי "שפת הג'ירף" בלבד. אמפתיה כוללת שלושה שלבים:
# '''
# '''ניחוש הרגשות והצרכים''' של הזולת מתוך התנהגותו ודבריו, תוך הימנעת מהתייחסות למרכיבים של "שפת התן" שהיו במסר.
לדוגמה: "את עצובה?" (אמפתיה לרגש). "אתה עייף והיית רוצה כרגע שקט?" (אמפתיה לרגש ולצורך). "בעצם מה שאתה אומר זה שחשוב לך להבין?" (אמפתיה לצורך).
# '''תיקוף''': המקשיב מבטא שהוא מבין את ההיגיון והטבעיות ברגשותיו של הזולת, לנוכח לזה שצרכיו לא ממולאים, ואת ההיגיון והטבעיות בכך שצרכיו של הזולת לא ממולאים, לנוכח הסיטואציה. לדוגמא: "אני יכול בהחלט להבין למה אתה מרגיש פחד ושנאה ולמה הצורך שלך בביטחון לא מתמלא, כשיש איום ממשי ומתמשך על חייך ועל חיי הקרובים לך".
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.cnvc.org The Center for Nonviolent Communication] - המרכז הבינלאומי לתקשורת לא-אלימה של ד"ר מרשאל רוזנברג
|