פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,898 בתים, לפני 5 שנים
עריכה- סידור מחדש של הערך והוספת הפסקה "צמחי ארץ ישראל"
{{עריכה|נושא=יהדות}}
'''כפתור ופרח''' הוא [[חיבור הלכתי]] של רבי [[אשתורי הפרחי]] שחובר ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] על ה[[מצוות התלויות בארץ]]. הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. הספר אוצר בתוכו מידע רב על הריאליה בארץ-ישראל באותה תקופה.
 
==עלתוכן הספר==
הספר הוא ספר הלכתי מובהק, שמטרתו העיסוק בהלכות הקשורות לארץ ישראל. אך אגב הדיון ההלכתי, הואאשתורי הפרחי מביא תיאור [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] של ה[[ארץ ישראל|ארץ]] בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימושלצורך מחקרו הואלמד למדאשתורי את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צומח|צמחים]] המוזכרים ב[[תנ"ך|מקרא]]., עלזיהה פי180 חקירותיו בארץ הואאתרים מצא 180עם מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]], וכן צמחים רבים. רצונו של אשתורי ללמוד את הארץ והלכותיה באמצעות היכרות עמה משתקפת בדבריו בשער הספר:{{ציטוט|תוכן="הן הייתי כשני שנים בגליל, דורש וחוקר את הארץ, ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים, לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ, ברוך העוזר.|מקור=חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות|מרכאות=כן}}
הספר כפתור ופרח הינו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.
 
===צמחי ארץ ישראל בספר===
עקבות הספר נעלמו מאתים שנה לאחר חיבורו. העתקה אחת הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל ממצרים. ממנו נעשו עותקים והופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש הרב בהם היה בגלל המידע שצבר על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש.
כל המידע הבוטני מספרו של אשתורי הפרחי נלמד רק באופן עקיף, שכן זהו חיבור הלכתי מובהק ולא מדריך בוטני או ספר מסע. בספרו נזכרים עשרות רבות של מיני צמחים אותם תיאר וזיהה לקוראיו. הוא ציין את שמות הגידולים החקלאיים הנזכרים במשנה ובתלמוד, במגמה לזהותם בהתאם למציאות הרווחת בימיו. הנחת היסוד של אשתורי הייתה ש"רוב הזרעים והעשבים והפירות הללו נמצאים אתנו בארץ הערב ובשמם". לפיכך נראה שרוב הצמחים הנזכרים בחיבורו בתרגומם הערבי אכן נקראו כך בארץ ישראל בימיו. אולם פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן טוען כי רוב מלאכת זיהוי שמות הצמחים שבחיבורו אינה פרי מחקרו האישי, אלא שאולה ברובה מאחרים{{הערה|שם= עמר|[[זהר עמר]], "הרב אישתורי הפרחי וצמחי ארץ ישראל", '''סיני''' קי"ב (תשנ"ג), עמ' רסג- רעג.}} .
 
את המידע על צמחי ארץ ישראל בחיבורו של אשתורי, מחלק עמר לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה, הכוללת את רוב הצמחים, עוסקת בזיהוי הגידולים החקלאיים הנזכרים במקורות התלמודיים. רוב הזיהויים מתבססים בעיקרם מתוך פירוש הרמב"ם ומקורות נוספים בהם משוקע חומר ארץ ישראלי. הקבוצה השנייה עוסקת בתיאור וזיהוי הצמחים שאשתורי ראה בוודאות וחקרם באופן אישי. חלק ניכר מצמחים אלה גדלו בבקעת הירדן, ולחלקם ודאי התוודע בשבתו בבית שאן. ניתן לזהות את חקירותיו האישיות של אשתורי הפרחי בארץ ישראל כאשר נקט בלשון אישית, כגון: דע, ראיתי, שמעתי; כשהמידע שמסר אינו מוכר ממקורות אחרים; וכשעשה שימוש במונח 'ארץ כנען'{{הערה|שם=עמר}}.
רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר לא רשומה שנה) נדפס הספר בוונציה על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ".
 
===תיאורים נבחרים מובאים מאתרים מצפון הארץ ומדרומה:===
אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] של ה[[ארץ ישראל|ארץ]] בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צומח|צמחים]] המוזכרים ב[[תנ"ך|מקרא]]. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180 מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]].
 
הספר הודפס לראשונה בשנת [[1548]] ב[[ונציה]] שב[[איטליה]]. פעם שנייה הודפס בשנת [[1850]] ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]] והמהדורה הנוכחית היא השלישית.
 
מהדורת לונץ כוללת את הספר המקורי ובו התדיינות במצוות התלויות בארץ, דיני הצדוקים והכותים לענייניהם, לוח הזמנים שהוא מגדירו "תכונת קשת הראיה", לוח השנה - "זמן השמיטות וחשבון השטרות" וכן תיאור הארץ, אנשיה, צמחיה, גבולותיה. המוציא לאור של הספר הוסיף לו וכן המחבר הוסיף לו הגהות של חכמי העבר, מפתחות מפורטים ותולדות המחבר, תרשים של ה"בית השני" וכן "לוח תמונת המטבעות העתיקות פתוחי עין".
 
בשער סיפרו הוא כתב:{{ציטוט|תוכן="הן הייתי כשני שנים בגליל, דורש וחוקר את הארץ, ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים, לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ, ברוך העוזר.|מקור=חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות|מרכאות=כן}}
 
תיאורים נבחרים מובאים מאתרים מצפון הארץ ומדרומה:
* [[עכו]] - היא חלק מהארץ, שכן רבי אבא מנשק היה כיפי עכו, לפי הרמב"ם, שכן זהו המקום הראשון אליו מגיעים הבאים לארץ. <ref>הלכות מלכים, פרק ה' הלכה י'</ref>
* [[הר מירון]] - חצי שעה מ[[גוש חלב]]. שם "מי מרום" המוזכר ב[[ספר יהושע]], שם היה "במקום המיוחס לבית המדרש של רבי [[שמעון בן יוחאי]].
* [[כפר דרום]] - מעזה לדרום יש עיר ושמה דרום וקורין לה דרון. שם היה גר רבי אליעזר בן יצחק - איש כפר דרום.
 
==גלגוליו של הספר==
לונץ מגדיר את הספא בתור חיבורו של :'''(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק'''<ref> לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב ר2 שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה" ק " כי המה בבואם לאדה״ ק הלכו רק כדרך הסלולה דרך השיירות ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקים היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים .</ref> . הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פרסומיו: "ירושלים" ו[[לוח ארץ ישראל]] - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי עניין לימינו והודפס שוב בימינו על ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".
כמאתים שנה לאחר חיבורו נעלמו עקבותיו של הספר. אך היעתק אחת הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל ממצרים. ממנו נעשו עותקים והופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש העיקרי בספר היה לצורך המידע הרב הקיים בו על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש. הספר הודפס לראשונה בשנת [[1548]] ב[[ונציה]] שב[[איטליה]] על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ". פעם שנייה הודפס בשנת [[1850]] ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]] והמהדורה הנוכחית היא השלישית.
 
==מהדורת לונץ==
המהדורהמהדורת הנוכחיתזו של הספר הודפסה על ידי [[אברהם משה לונץ]] ב[[ירושלים]] בשני חלקים:
# ספר א' - יצא בשנת 1897 ובו פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 -, 418 עמודים.
# ספר ב' - יצא בשנת 1899 ובו פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת487 מבואות,עמודים. מפתחותבספר והשלמותזה בשנתיש 1899תוספת -של 487מבואות, עמודיםמפתחות והשלמות. ספר ב'הוא הודפס בתמיכת חברת כי"ח ([[כל ישראל חברים]]) מב[[פריז]] ומכון- צונץ (צונץ שטיפטונג) ב[[ברלין]].
לונץ מגדיר את הספר בתור חיבורו של :'''(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק'''. הוא מקדישהקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' הוא מביאמופיעה רשימה מלאה של המנויים על פרסומיו, ביניהם :"ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל" ו"[[לוח ארץ ישראל]] -". לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי עניין לימינו והודפס שוב בימינו על ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".
 
מהדורת לונץ כוללת את הספר המקורי ובו התדיינות במצוות התלויות בארץ, דיני הצדוקים והכותים לענייניהם, לוח הזמנים שהוא מגדירומגדירם כ"תכונת קשת הראיה", לוח השנה - ("זמן השמיטות וחשבון השטרות") וכן תיאור הארץ, אנשיה, צמחיה,צמחייתה גבולותיהוגבולותיה. המוציאלונץ, לאורוכן שלמחבר הספר, הוסיף לו וכן המחבר הוסיףהוסיפו לו הגהות של חכמי העבר, מפתחות מפורטים ותולדות המחבר, תרשים של ה"בית השני" וכן "לוח תמונת המטבעות העתיקות פתוחי עין".
המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה על ידי [[אברהם משה לונץ]] ב[[ירושלים]] בשני חלקים:
# ספר א' - פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 - 418 עמודים
# ספר ב' - פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת מבואות, מפתחות והשלמות בשנת 1899 - 487 עמודים. ספר ב' הודפס בתמיכת חברת [[כל ישראל חברים]] מ[[פריז]] ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) ב[[ברלין]].
 
במבוא לספר, לונץ מגדירהגדיר את הספאאשתורי בתורהפרחי חיבורו של :'''(ב)כ"ראשון בחוקרי ארה"ק'''"<ref> לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב ר2 שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה" ק " כי המה בבואם לאדה״ קלארה״ק הלכו רק כדרך הסלולה דרך השיירות ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקיםהמקום היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים ."</ref>, .וכתב על בחירתו של אשתורי הפרחי להתגורר ב[[בית שאן]] : " (הוא) מקדישהחליט לעזוב את שניירושלים הספריםלפני לכבודמלאת הברוןלו [[אדמונדשנה ג'יימסלישיבתו דהבה רוטשילד]].(בשנת בספר1315 אבקרוב), ולהאחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' הוארחוק מביאמשאון רשימההקריה, מלאהויוכל שללעסוק המנוייםבתורה עלכחפצו, פרסומיו:ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "ירושליםבית שאן" ו[[לוחלמושב ארץלו, ישראל]]אשר -בה לאהי' מןישוב הנמנעקטן שאלומאחינו; סיועלמען לויוכל במימוןלשבת הספרבמנוחה .ולעסוק פרקבחקירת 11ארה"ק שלולחבר הספרחיבור כוללמיוחד נושאיםכתוצאות בעליחקירותיו ענייןובה לימינוכלה והודפסאת שובכל בימינוחייו".‏‏<ref>‏ עלעמ' xxxii ספר א': '''כפתור ופרח''' ידימתוך "המכוןאוצר ללימודיספרות מצוותארץ הארץישראל", מאת הרב אשתורי הפרחי ז"ל מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט ‏</ref>
לונץ מגדיר את הספר בתור חיבורו של :'''(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק'''. הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פרסומיו :"ירושלים" ו[[לוח ארץ ישראל]] - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי עניין לימינו והודפס שוב בימינו על ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".
 
פרק 11 של הספר במהדורת לונץ כולל נושאים בעלי עניין לימינו והודפס שוב בימינו על ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".
המחבר בחר לכתוב את הספר ב[[בית שאן]]. במבוא לספר כתב לונץ : " (הוא) החליט לעזוב את ירושלים לפני מלאת לו שנה לישיבתו בה (בשנת 1315 בקרוב), ולהאחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו".‏‏<ref>‏ עמ' xxxii ספר א': '''כפתור ופרח''' מתוך "אוצר ספרות ארץ ישראל", מאת הרב אשתורי הפרחי ז"ל מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט ‏</ref>
 
==לקריאה נוספת==
254

עריכות