זמן (ישיבות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 16:
 
לעתים, בעיקר בעיתות מלחמה בישראל, קוראים הרבנים וראשי הישיבות לקצר את תקופת "בין הזמנים". כך נעשה בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]] (בין הזמנים - תשרי ה'תשל"ד), [[מבצע חומת מגן]] (בין הזמנים - פסח ה'תשס"ב), ובתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]] (בין הזמנים - אב ה'תשס"ו). רוב הישיבות אינן מקיימות מסגרת לימודים פורמלית בתקופה כזו, אלא מבקשות מתלמידיהן להמשיך וללמוד. הסיבות לקיצור "בין הזמנים" הן:
# הרצון שימשך לימוד התורה בעת הלחימה, ויגן על [[חייל|חיילי]] [[צה"ל]] הלוחמים בחזית.
# כשם שמשה שאל את [[שניים וחצי השבטים]] "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?", כך גורסים ראשי הישיבות שאין זה יאה שהבחורים ייצאו לחופש כאשר בני גילם נלחמים בחזית.
 
מאידך, חלק מהישיבות מעדיפות להשאיר את בין הזמנים על כנו ולחזק במקום זאת את "ישיבות בין הזמנים", זאת כלקח מלאחר מלחמתממלחמת יום הכיפורים, שבעקבותיה נשארו התלמידים ללמוד רצוף "זמן אלול" (ה'תשל"ג) ו"בין הזמנים" ו"זמן חורף" (ה'תשל"ד) דבר שיצר שמונה חודשים רצופים של לימוד. מרבית ראשי הישיבות וה[[משגיח|משגיחים]] דיווחו שהם חשים בלאות ובקושי ומודעים לצורך במנוחת בין הזמנים. כדי לשמור על דרך האמצע במבצעים דלעיל, מחזקות הישיבות את "ישיבת בין הזמנים" ואף מעלות את המלגה המחולקת.
 
בישיבות רבות ישנה חופשה קצרה אף בזמן ימי ה[[חנוכה]], בדרך כלל רק לארבעה ימים, מחצית מימי החנוכה. ימים אלו נקראים לעתים בבדיחוּת "בין הזמנים דרבנן", משום שחופשה זאת לא הייתה נהוגה בעבר והתחדשה רק בזמן האחרון, בדומה לחגים ש[[חז"ל]] תיקנו שהתחדשו רק בתקופה מאוחרת.