מרד טמבוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 10:
ב-[[21 באוגוסט]] הנהלת ועד המפלגה של המחוז הקימה מטה חרום והכריזה על מצב מיוחד במחוז, אך השליטה על המצב כבר נאבדה. למרות שצבא הצליח להסב אבידות גדולות למורדים ושליטה בערי המחוז הייתה בידי הממשל המרד בכפרים נמשך. ב-[[31 באוגוסט]] ראש הממשל המקומי אלכסנדר שליכטר בראש כוח צבאי משמעותי ניסה לסיים את מרד אך נכשל ונמלט בחזרה לעיר [[טמבוב]].
 
ב[[אוקטובר]]באוקטובר [[1920]] [[ולדימיר לנין]] הפקיד עלהעניק ל[[פליקס דזרז'ינסקי]] אחראיות לדיכוי המרד. לקראת [[15 באוקטובר]] [[1920]] הצבא האדום באזור חוזק עד ל-5.5 אלף חיילים.
 
ב-[[14 בנובמבר]] [[1920]] המורדים החליטו לאחד את הכוחות תחת פיקוד אחיד. בעקבות כך הוקמה ה[[ארמייה]] המאוחדת של הפרטיזנים של מחוז טמבוב בפיקוד פיוטר טוקמקוב. תחת פיקוד זה פעלו 3 ארמיות מורדים. כמו כן הוקמו ארגונים פוליטיים על בסיס [[המפלגה הסוציאל-רבולוציונית]], ארגון פוליטי "איגוד האיכרים הפולעלים". דרישות המורדים כללו ביטול שלטון בולשביקי, כינון האפסה מכוננת והפעלה מחדש של חופש כלכלי ופוליטי.